מדובר במדבר והר, אנשים קטנים לעומת המציאות

המדבר כמקום מסוכן , שומם

המדבר משול למקום של סכנה בו יש חום כבד וחוסר במים שיכול להביא למקרה מוות

המדבר מציין מקום שומם חם שם שקט מפחיד מסוכן יש הרבה סכנות שאורבות

מצב לפנות לאלוקים להיתפלל

אוונטי פופולו זהו שיר מפורסם של קומוניסטים מתחילת המאה הקודמת, הפירוש הוא קדימה.

שומם, חסר, רק חול ושמיים. ניתוק

ההתרחשויות שיש במדבר מפחידות, מסוכנות, מזמנות סכנות בעיקר בגלל מחסור במים ובמזון. אין מקום מסתור לא מפני השמש ולא מפני אויבים. בסיפורים בתנ”ך רואים שאלוהים מתגלה במקום הכי קשה, במדבר.

מדבר מקום גדול ומפחיד, מסוכן עד למוות.

אלוהים מתגלה במקום הפשוט והשקט שהוא המדבר

2 מימדים של המדבר: מקום עם סכנות רבות ומצד שני מקום מסתור והתגלות אלוקים.

המדבר מתואר כמקום מסוכן, אין מים, אין אוכל מאד חם- המדבר מתאר סכנה. למרות זאת גם המדבר משמש כמקום מסתור וכמקום של התגלות אלוהים.

מדבר שמם, רחוק מהציוויליזציה, מקום סכנה ללא מים, דווקא ממנו אולי תצמח הארה כמו שהיתה למשה או להגר

המדבר מקום שקט ללא הפרעות, שם הכי ניתן לערוך חשבון נפש ומחשבה. פתוח לכולם ללא בעלות של מישהו. אך עדיין מקום מסוכן, חוסר מים ומזון וסכנה מחיות טורפות.

הדבר מייצג את הסכנות ואת הקשיים אולי זה כמטפורה לקושי והמסוכנות לחיים ולדרך שהאם עובר בחיים שלו

המדבר הינו מקום מבודד שבו אורבות סכנות רבות.. הקושי המרכזי במדבר הוא להשיג מים ומזון על מנת להצליח לשהות ולצעוד במדבר לעבר מקום מחסה.

אם זאת דווקא במקומות כאלו אלוקים יכול להתגלות ולבצע ניסים- משל משה רבנו ועוד.

המדבר הוא מקום מפלט, מקום ללא “חיים”, אתה נמצא בו לבד מתמודד מול איתני הטבע והקשיים שיש בו

המדבר הוא מקום שומם ,חם מאוד ביום וקר בלילה ואין מקורות מים .המדבר מזמן סכנות רבות והתמודדות לא פשוטה.

המדבר הוא מקום סכנה, ללא מים. מצד שני- במדבר היו התגלויות של אלוקים, מקום מחסה

המדבר-מקום אין סופי,מנותק מהציאות, מקום בו יש סכנה וקשה לשרוד בו.

המדבר כמקום חם ומסוכן,והימצאות בו בלי מים מסוכנת גם היא. במקום כזה אפשר להתעלות רוחנית

המדבר הוא מקום שטועים בו, גדול מאוד אין מים ואוכל, ההוא מסמל יובש וסכנת חיים , חם מאוד ביום וקר מאוד בלילה מקום שהוא מחוץ ליישוב והולכים לאיבוד בו.

ההתרחשויות העולות מהמקורות המקראים שהוצגו מאפיינות את המדבר בשני מימדים שונים: מצד אחד מקום סכנה (חוסר במים, מזון, האדם חשוף וכו’..) ומצד שני, מקום המזמן הסתרת הקליפות וחזרה למקור.. רולניות וקרבה לקב”ה.

במפגש עם הג’יפ הסיפור לא נותר ראליסטי הוא הופך לסוראליסטי , מתחיל לחדור אלמנט קומי ( שותה מהבקבוק ומרים אותו כלפי החייל המת ואומר לו ” לחיים”)

המדבר משול בעצם למקום המהווה סכנה, הוא שומם.

במדבר משול למקום שומם ומסוכן

המדבר היינו מקום מבודד שבו אורבות סכנות רבות.. הקושי המרכזי במדבר הוא להשיג מים ומזון על מנת להצליח לשהות ולצעוד במדבר לעבר מקום מחסה.”ניתוק”

מי הגיבור ? מה אפיוניו ? האם מתאים לציפיות שלנו?- הגיבור הוא החייל המצרי (חאלד), הוא לכאורה “הרציונלי” עד כמה שניתן להיות במצב שכזה ומבין שכדי לשרוד את המהמורות בדרך צריך להתנהל בצורה לא שגרתית כפי שבאמת הוא עושה. אולי הגיבור הנ”ל לא מתאים בהשקפה הכללית אך דווקא הרגיש לי מתאים

שאלה 1מיהו הגיבור מה איפיוניו ? האם הוא מתאים לציפיות שלנו?

בתחילת הסרט הגיבור הוא החייל המצרי המפקד. הוא המשכיל שנותן פקודות. הוא השכלתני המנסה לנהוג בהגיון בתוך המצב הלא הגיוני אליו נקלע.הוא לא מתאים לציפיות כיוון שהוא למעשה לא קובע כלום.

מדבר והר. מדבר משול למקום שומם. מסוכן

מרחב הסרט הוא המדבר. מקום מסוכן, מחוץ לישוב, מקום שמזמן קדושה, שקט, שלווה ודממה. קטנות האדם ניכרת לעומת ההרים הגבוהים והמרחבים הפתוחים האינסופיים.

חלק א’ שאלה 3:  הציפיות שלנו מסרט מלחמה הן סרט על לוחמים ישראלים, הסתבכות ופתרון הירואי שיציג אותם כאנשים מורכבים אך בעיקר פטריוטים ואמיצים.

המקום זה מדבר שנחשב מקום מסוכן

המדבר הינו מצד אחד מקום מסוכן ומצד שני מקום טוב להתגלות אלוקית עקב כך שהוא שומם ודיסקרטי

המדבר מצויין כמקום שומם וגם ההר ויש שם חום וחוסר שתייה והופך למקום מסוכן

המדבר הינו מקום מסוכן, מנותק, שומם ומבודד מאנשים

המדבר הוא מקום מפלט, שומם, מסוכן, מבודד, האדם נמצא בו לבד מתמודד מול איתני הטבע והקשיים שיש בו.

השם אוונטה פופולו לקוח מהמנון הקומוניסטים האיטלקים “בנדיירה רוסה” ופירושו ” קדימה העם”.

המדבר מקום גדול חשוף ללא קורת גג חם מאוד ויבש אי אפשר לשרוד בו בלי מים וצל אי אפשר לחיות במקון כזה אין מקום מסתור הכל פתוח וחשוף

המדבר הוא מקום מבודד, מקום שדווקא בו אדם מרגיש יכולת להתקרב לאלוהים, כמו בסיפורי בתנך, שבמקום זה האל התגלה אל אבותינו.

המדבר מקום המהווה סכנה אך מצד שני מזמן ניתוק מהמציאות והזדמנות לקדושה והתגלות אלוקית.

המדבר מסמל מקום שומם, חסר כל. מקום מסוכן- חסר מים, צל.

המדבר מסמל שממון, חסר כל , מקום די מפחיד ולא תמיד נעים.

המדבר הינו מקום מסוכן שחסר בו הכל אין מים אין אוכל גדול מאוד מפחיד ומקום שהולכים בקלות לאיבוד ויכולים  לאבד חיים דרכי ההצלה מועטים בו סוג של הישרדות על מנת לחיות.

המדבר הוא מקום מסוכן ובלתי צפוי , אך ניתן לשרוד בו ( וזה תלוי החלטות האל )

המדבר הינו מקום קשה לשרוד בו ,חם ומסוכן שמשיוקדת וללא מסתור.

המדבר שומם, מסוכן וריק אך גם מקור להתגלות מהשיממון

המדבר מתואר כמקום מסוכן , שורר בו חום כבד  , שומם ויש מחסור במים , אלו עלולים להביא למותו של האדם

המדבר זהו מקום שומם חם מאד ואף מסוכן במדבר ישנם סכנות אשר אורבות בכל מקום וזהו הזמן להתפלל

המדבר מקום גדול ושומם שבו אורבות סכנות רבות, קשה מאוד להתקיים, מקום שקט מאוד אך זהו שקט מדומה.

המדבר הוא למקום של סכנה,חום כבד ומחסור במים שיכול לגרום למוות.

שלמרות שמדובר במקום מדברי שכוח אל על פניו עם כל כך הרבבה קושי, גם שם נגלה האל. אין נעלם מעיניו…!

המדבר הוא המקום שאלוהים מתגלה. המדבר הוא מקום מבודד ושקט דבר שמזמן את האל להתגלות.

המדבר – מקום סכנה, אין בו מים (הגר וישמעאל), אין בו אוכל (תלונות העם – מה יאכלו), ומצד שני מקום שקל להתחבא בו כי הוא מחוץ לתחום הישוב(דוד), והוא גם מקום של התגלות האלוקים – אצל משה ואצל הגר, כי שם הכל פשוט, ריק, רק האדם עומד מול האלוקים שם ואין דברים חיצוניים. האדם מרגיש את התלות שלו באלוקים יותר מתמיד במקום כזה. שם יש מקום של האפסות של האדם מול האל.

מאפייני המדבר – שממה, חוסר במים ובמזון, מרחב עצום, פשטות.

המדבר זהו מקום מסוכן, החוסר במים עלול לגרום אפילו למוות, דווקא שם במקום המנותק הזה יש יותר התקרבות לרוחניות

המדבר מקום שקט ובודד ומזמין את האדם לחפש את ה’ לפנות אליו..

מפגש ען האלוקים

המדבר כמקום שומם המזמן סכנת חיים ומצד שני כמקום המייצר מפגש בין האדם, המוכר למשהו נעלה יותר, רוחני יותר. מפגש עם האלוהים או כמו בסרט מפגש עם הבלתי אפשרי

המדבר הוא מקום להתגלות ה’, כי הוא מרוחק מישוב ויש בו סכנות ואין שם אוכל ושתיה, לכך יש בו ניתוק התאוות הגשמיות

למרות שהמדבר מייצג מקום מסוכן ומפחיד, זה המקום של מפגש האדם עם משהו אחר, נשגב כמו האלוהים

דווקא במקום שבו יש סכנה ופחד כמו המדבר ויש קושי, שמה הבלתי אפשרי יכול לקרות כמשל להתגלות אלוקית

המדבר משמש כמקום מסתור, אין עוד נפש חיה מסביב, מקום עם סכנות ממשיות, חוסר במים ובמזון. מצד שני, מקום לגילוי והתגלות של ה’ – במקרא, ובמציאות- מקום למציאת פתרונות לבעיות שלנו בחיים. (מקום שאפשר להתנתק מכל מה שמסביב ולחשוב בשקט)

המדבר-רק במקום בו אתה פתוח,כשיש מהה אתה יכול לקבל …כמו כלי ריק אתה יכול לקבל את השם,את התורה כמו שקיבלו עם ישראל בסיני במדבר.

גם שאתה מוקף סכנה מכל צד ולאן שתביט אין כלום והכל שומם נשאר לך להסתכל למעלה לאביך שבשמיים.

המדבר הינו מהטבע העצום,כמה עצום ועם כוחות,כוחות הטבע.בהשוואה לבני האדם הקטנטנים.שרוח אחת חזקה או גשם שוטף יכולים לערער אותנו לעומת איתני הטבע.

המדבר מהווה מקום בו האל יכול להתגלות , מקום מבודד ושקט.

המדבר הנו מקום מבודד ושקט, מקום בו שוכן האל

המטרה של יציאת מצרים וההליכה במדבר היא דרך לפגוש את אלוקים, מצרים באותה תקופה הייתה אימפריה ,הייתה בה תרבות עשירה הם שהו שם במשך  200 שנה וספגו את התרבות המצרית ועכשיו במדבר יש פירוק  של התרבויות הזרות. זהו שלב ביניים בו אני מקלף את הקליפות התרבויות  כך האדם נשאר נקי ,אין כוחי ועוצם ידי אלא במדבר יש פשטות ,ענווה, זיכוך וכך אפשר לקבל את התורה.

איך מתוארים הישראלים? מהי גבורת הלוחמים הישראלים? כיצד הם ביחס לציפיותינו?-הישראלים רחוקים מלהיות דמות החייל הגיבור הלוחם והאמת די קשה לי לחשוב על חיילים קרביים שמתנהלים ככה, יותר היה מתאים לגובניקים. או אולי רק כדי להעצים את הצד המצרי הבמאי החליט להציגם בצורה כזו. אין כאן גבורה של לוחמים ישראלים בכל אופן

למה נועדה השהייה במדבר?

השהייה במדבר נועדה לפרק את האנשים מהקליפות שלהם, מהתרבות הקודמת ומכל המניירות. השהייה במדבר נועדה לוודא שהדור שיקבל את התורה וייכנס בסופו של דבר לארץ ישראל יהיה דור עניו ללא תרבויות קודמות. עם חדש.

הבחירה במדבר כמרחב הפיזי שבו מתרחש עלילת הסיפור אינה מקרית, המקום הניטרלי,  המקום נטול ה”זיווליזציה” לכאורה, החברות אמתית, ההתמודדות של האדם הפשוט, הקטן אל מול נפלאות הבריאה, העוצמה של המרחב, חוסר האונים של האדם שצריך להתמודד עם הקשיים שהמדבר מזמן, מקלף מהאדם את כל הרבדים והמגננות ומשאירו חשוף , שם במקום האמתי יכול להתרחש תיקון אמתי. כמו כן הבחירה לתת את התורה דווקא במדבר אינה מקרית, מקום בו האדום משיל מעליו את הזהויות , קשר בלתי אמצעי עם האל, המדבר מזמן את המפגש הזה באופן פרדוקסלי.

המדבר הוא מקום שומם שבו אין אף נפש חיה, יש בו הרבה סכנות של התייבשות ומוות כי אין בו אוכל ומים ומצד שני זה מהקום שבו ה מתגלה כי ניתן להתנתק שם מכל דבר גשמי

חלק ד שאלה 8: הקונפליקט עד עכשיו היה לשרוד במדבר ולהגיע לסואז והביתה. בחלק השני של סרט הקונפליקט שלו עכשיו הוא לחזור הביתה ולחזור להיות שחקן.

המדבר מקום שומם ומבודד. שוכן שם האל ומתגלה בו

חלק ה’- יציאת מצרים ומעמד הר סיני:

מטרת יציאת מצרים הוא לא א”י. המטרה היא שחרור מעבדות לחירות.

בני ישראל במצרים התבוללו לתוך התרבות המצרית ואם רוצים לייצר עם חופשי עם זהות משלו, צריך להתחיל לפרוק והמדבר הוא השלב ביניים, שבו צריך לסלק את כל הקליפות התרבותיות לפני הכניסה לא”י.

חלק ב שאלה 5: הישראלים מתוארים כקבוצה חסרת כל ייחוד. דמויות פרזיטיות שדואגות רק לצרכים שלהן (רחצה, שירותים וכד’). אין שום גבורה ללוחמים הישראלים, הם אפילו מעוררים דחייה (בעיקר בסצנה של צריף השירותים), ו”מאכזבים” בכך שלא מספקים את הצורך שלנו להתגאות בהם. הצופה מוצא את עצמו מזדהה דווקא עם החייל המצרי שמתחבא, ודואג שהישראלים לא יגלו אותו. עבור צופה ישראלי יש כאן גם חלק בהיפוך התפקידים.

המדבר מקום שקט  , שם אפשר לפרש מפגש עם ה’

המקום המנותק הזה מהמציאות דווקא מתאים להתגלמות הרוחנית

המדבר מוצג כמקום שומם המזמן סכנת חיים מצד אחד ומצד שני כמקום המייצר מפגש בין האדם למשהו נעלה יותר, רוחני. מפגש עם האלוהים או כמו בסרט מפגש עם הבלתי אפשרי.

ההקשר מלחמת ששת הימים מול מלחמת לבנון הוא סיפור במלחמה הטרייה שאך נגמרה והדילמות שהעלתה, דרך מבט רחוק לא מציאותי על מלחמה שהתרחשה חמש עשרה שנים קודם, ויצירת דיון נוקב על אפשרות בניית גשר שיפגיש בין יהודים לערבים.

המדבר הוא ייצוג של שממה וחוסר, לעומת מצריים מקום התאוות אימפריה ומילוי כל הצרכים באותה עת.

דוקא במקום השומם נטול הבלבולים והסחות דעת יכולה להינתן התורה. יש צורך לנקות את הגוף מכל הטומאות והאוות כדי להתעלות לקדושה.

דווקא במדבר, המקום השומם האדם יכול להתנקות ולהוריד מעליו את כל הדברים השליליים שדבקו בו, כמו שקרה לבני ישראל שנדדו  במדבר 40 שנה, כדי להתנקות מהתרבות הזרה שדבקה בהם.

המציאות הקיימת היא קשה, המעבר בינה לבין הדמיון קורה באמצעות שתיית המשקה המשכר שלאחריו המציאות הקודרת הופכת לקומית.

במדבר יש שקט וחסר פיתויים, שם יכולה להתעמק מבחינה רוחנית.

במדבר השקט והרגוע יש את היכולת להתעמק באמונה מבחינה רוחנית.

המדבר מצד אחד כמקום של סכנה קיומית. מקום ללא מים,יבש,שומם ומקום ללא אוכל.מצד שני המדבר מקום שמאפשר מחבוא\מסתור (הוא מחוץלתחום).

דווקא בשל העובדה שהמדבר הוא מקום פשוט הוא מאפשר התגלות אלוקית.האדם מרגיש כמה תלוי באל במקום כזה.

מאפייני המדבר: שומם,ללא מים\אוכל.מקום פשוט והמרחב שלו גדול

התיאור של הישראלים קבוצה אין לה משמעו דמויות שדואגות רק לעצמם ולצרכים שלהם להתקלח לאכול להנות הלוחמים הישראלים לא מצויירים כגיבורים והם דוחים גם מאכזבים ובתיאור שלהם אין צורך להתגאות בהם על פי הצפייה יש הזדהות עם חייל מצרי שמתחבא ודואג לו  להתגלות יש בו סוג של שינוי בתפקידים .

ההקשר בין מלחמת ששת הימים למלחמת לבנון הוא הדמיון והשוני בין מלחמה כמלחמה ולא משנה איפה היא מתרחשת , בצפון הירוק או בדרום המדברי .

המדבר הוא מקום התגלות האל , מקום שקט

מתוך השיממון, הבדידות, מחשבות מתרוצצות והתגלויות פנימיות עולות ומאפשרות התגלות אלוקית וקרבה אליו

הרעיון הוא שדווקא בשל היות המדבר שומם ושקט , יכול האל להתגלות , אתה מתכנס בעצמך ללא חומריות וזה יכול להביא להתגלות אלוהית

המדבר כמקום שומם וקודר מנותק מ”רעשי רקע” מאפשר התכנסות רוחנית ושם מתאפשרת התגלות אלוהית.

מדרמה עברנו לסוריאליסטי וקומי

בחלק ד’ הסיפור כבר לא ראליסטי, הימצאות האלכוהול בגיפ במקום מים זה כבר לא הגיוני ואמיתי, עברנו לגאנר יותר של דרמה.

הגיבור הוא כבר החייל המצרי השני שהיה יותר פסיבי עד עכשיו, מאז ששותה וקצת מאבד את ראשו מתגלה לנו דמות חדשה לגמרי עם עיסוקים חדשים בעולם המציאותי

הזוי שבמדבר יש להם יין והם עד שיכרון…

השהות במדבר גורמת לא רציונלי לפיו יש מעבר ממצב של מציאות למצב קומי

מעבר ממצב מציאותי והישרדותי (קבורת המת, מחסה, חיפוש אחרי מים) למצב קומי, שבו פתאום מתגלים בקבוקי אלכוהול אשר אותם החיילים המצרים שותים לשוכרה, וכך מתפתחות הסיטואציות הקומיות.

בחלק זה ישנו מעבר חד מהמציאות אל הדמיון, המצב ההזוי שנוצר כתוצאה מחוסר במים

השהות במדבר גורמת למצב לא אנושי ,מעבר חד בין מציאות אל דמיון.

יש מעבר מהמצב המציאותי- הדרמה למצב קומי, דמיוני,

מצב של ממציאות לקומי.

המציאות היא קשה..דרך אחת לברוח מהמציאות הקשה גם של המלחמה וגם של ההמדבר והקשיים היא לברוח לעולם אחר בדרך של שתיית המשקה המשכר ואח”כ גם להפוך לדמות קומית..לדקלם מחזות ולהיכנס לתפקיד קומי מצחיק ולבדר את הסביבה.

בז’אנר סרט מלחמה ציפינו למצוא סרט הנוגע לדרמה מלחמתית, דם פצועים ושאלות קיומיות.

המשך הסרט מפתיע בשינוי הז’אנר והיפוך המציאות למשחק קומי, הצגת הדמויות באור אחר, בה הם משתכרים, משילים את כלי המלחמה והופכים לשחקנים על במה- כאשר אחד מהם חוזר לבמה שאוהב ומדמיין עצמו עליה.

הציפיות מהפתיחה והמשכה אינם תואמים

השהות במדבר עם היין הופכת את כל הסיטואציה לקומית ומוקצנת כי אפילן מים אין להםף ואהלכוהול מאפשר לדרמה להפוך לקומדיה סוריאליסטית

עוברים בסרט מדראמה לחלק שהוא פחות מציאותי,שתיית אלכוהול במדבר,ופה מתחיל מעבר לקומדיה .

המעבר בעצם ממצב מציאותי למצב קומי, השכרון במדבר….

מעבר מן המציאות אל הדמיון

בחלק ד’ (המפגש עם הג’יפ), ישנו מהפך בעלילה.

עד עכשיו הוצגה עלילה ריאלסטית של מציאות מלחמתית. פתאום מופיע ג’יפ עם אדם שמת בתנוחה מאד לא שגרתית במושב האחורי (תמונה שמעוררת שאלות כמו למה הוא לא נהג? היכן הנהג אן שאר חבריו וכד’). לאחר מכן במקום מים שטבעי שיהיה בג’יפ מלחמתי מופיע היין. עצם שתיית היין מרחיקה את הדמויות עוד מהמציאות. כלומר, יש פה מעבר ברור בין ז’אנר ריאלסטי לז’אנר סוריאלסטי קומי.

עם ההיפוך בז’אנר מגיע ההיפוך בין הגיבורים, פתאום דווקא החבר תופס מקום מרכזי ומניע את העלילה והשני נגרר אחריו.

יש מהפך. פתאום נהיה אקטיבי. היין שנמצא שם ולא מים יין משמש לבריחה.השתטות

מעבר ממצב מציאותי והישרדותי  ,ולברוח לעולם אחר בדרך של שתיית יין המשכר ואח”כ גם להפוך לדמות קומית..לדקלם מחזות ולהיכנס לתפקיד קומי מצחיק ולבדר את הסביבה. מעבר חד בין מציאות אל דמיון.

כן יש בסרט מימד פוליטי , על אף העלילה הדרמטית- קומית- מלחמתית הוא מתייחס בבסיסו לסכסוך הישראלי-ערבי

מעבר לא אמיתי ממצב מציאותי של חוסר שתייה ואוכל, יובש ושמש קודחת למצב שיש בו אלכוהול איכותי באמצע המדבר ונותן להם להשתטות. הם מתנהגים כשיכורים ומסכנים את עצמם במוות.

חלק ה, שאלה 1: המטרה של יציאת מצרים היא לכאורה להפוך לעם ולהגיע לארץ ישראל אבל השהות במדבר עוזר לבני ישראל להגיע לזה מוכנים. הם מקלפים את הזהות שלהם מהעבר ומהשהות במצרים ורק אז יהיו מוכנים לפגוש את ה’ ולקבל את תורה ולהיכנס לארץ ישראל. כמו החיילים בסרט, הם בסוף כולם שווים אחד לשנייה בצללים.

ישנו מעבר בין סרט מציאותי של מלחמה לבין סרט קומי וזה קורה לאחר שהם מוצאים את הגיפ של השוודי עם בקבוקי האלכוהול ואז משתכרים וכל אחד נהפך למה שהוא חולם להיות

המעבר מסרט  דרמה לכאורה שעוסק במלחמה, חיילים , וכוחות מנוגדים למציאות סורייאליסטית, על גבול הפנטזיה, משווה לסרט היבט קומי ובאופן מפתיע דווקא מכורח המעבר הזה נחשפת אמת פשוט , ראיית האדם באופן הפשטני ביותר, ללא מסכות, סטיגמות ותבניות, ומתוך הסורייאליסטיות הזו נוצרת “אחווה לוחמים” דמיונית, אוטופית, מעין חזון אחרית הימים ושם המסר האמתי שהטקסט טומן בחובו, להיות אדם במובן הקטן, הפשוט שיכול לגשר על תהומות כה  גדולים בחיינו.

חלק ד’ שאלה 7: מאז המפגש עם הג’יפ הגיבור הראשי הופך להיות ה”שחקן”. עד עכשיו הוא היה פאסיבי ושקט, לפתע הוא הופך להיות הדובר הראשי. הקונפליקט שלו הוא הרצון שלו לחזור למצרים לקבל תפקיד ראשי שהוא לא תפקיד ה”יהודי” (שיילוק). הוא נחוש לחזור לשחק בתאטרון כדי להיזכר כגיבור קלאסי, ואינו רוצה שיזכרו אותו בתפקיד הראשי היחידי אותו שיחק עד עתה.

הסיפור כבר לא ראליסטי ולא דרמטי. מציאת הג’יפ והאלכוהול במדבר הופכים את הסיפור ללא ראליסטי ולקומי.

יש מעבר ממצב מציאותי למצב שונה בגלל נושא שתיית היין במדבר שזה לא הגיוני ואז אנו עוברים למצב הקומי

המעבר הינו מעבר ממצב של מציאות למצב של חוסר הגיון ודמיוןן וזאת בעקבות השתכרותם

בחלק זה ישנו מעבר חד מהמציאות אל הדמיון, המצב ההזוי שנוצר כתוצאה מחוסר במים וההשתכרות.

הציפיות לגבי סיפור המלחמה הם, סיפור וצילומי קרבות, מאבקים הרואיים  מול האויב, אחוות לוחמים, ניצחון מול הפסד.

מעבר בעצם ממציאות למקום לא מציאותי דמיוני יותר ממקום שין שפע שתייה ואוכל למעבר דמיוני של שפע אוכל ואלכוהול הופך את זה לקומי יותר וכל זה בגלל שהשתכרו

המעבר מהמלחמה למצב שהם בתודעה חלקית כתוצאה משכרותם, מאפשרת לנו הצופים לראות את הצד השני, שהוא האויב, כאדם כמו כל אדם. כמו כן המעבר הזה מכניס הומור וקלילות לתוך הסיטואציה הקשה.

מטרת ההליכה במדבר היא ניסיון ההתמודדות של עם ישראל עם כל הקשיים הטמונים בו מתוך אמונה באלוקים וקיום מצוותיו על אף הקשיים.

מעבר מג’אנר לג’אנר, מדרמה לקומי. להשתכר במדבר- שיכור במדבר לא הגיוני.

ישנו מעבר ממצב למצב. בין מציאות לדמיון.ממצב של יובש וחום במדבר שאין מים לשתות ו למצב לא מציאותי (דמיוני)ואפילו קומי של השתכרות מיין…

המעבר ממצב מציאותי למצב סוריאליסטי בא להראות כי כלל בני האדם שווים .

מעבר ממציאות למצב יותר קומי.

אולי מעבר ממציאות לדמיון

השהות במדבר מביאה למעבר חותך מהמציאות לדימיון , מהדרמה (המציאות) אל הקומי (הדימיון, ההזיות).

מעבר ממציאות הישרדותית של חוסר באוכל וחיפוש מים למצב קומי שבו פתאום מוצאים אלכוהול באמצע המדבר החיילים המצרים שותים לשוכרה וזה מאפשר להם להשתטות עד לסכנה ובכך מתפתחות הסיטואציות הקומיות.

הגיבור הוא “השחקן”. עד עכשיו הקונפליקט היה להתגבר על הצמא ולמצוא מים. הקונפליקט החדש שלו הוא להגיע הביתה ולהצליח להשיג תפקיד משמעותי של כבוד ולנצח את דמות “היהודי”

הקונפליקט מייצר מצבים חדשים

יש גיבור קומי שהופך לשחקן

הצמא גורמת להזיות

חלק ח’ – הוא קילף את כל הקליפות, יש תהליך מתמיד שבסופו של דבר נשאר בלי שום זהות מקורית, לכן אומרים התבלבל בתפקידים. דווקא הפוך על הפוך הוא ניצל.

הוא כל כך רצה לא להיות יהודי בתפקיד חייו ודווקא כאן במונולוג הוא חוזר למונולוג היהודי אך ללא זהות של יהודי אלא לאדם אנושי, יש שחרור מהתרבות, המדבר הוא של כולם על פי חז”ל

הקונפליקט-מחיילים במלחמה שרק רוצים לחזור הביתה ומפחדים מהישראלים שהם האויבים אז הם בסוג של מחזה מתחברים ליהודים, מבדרים אותם ומתחברים אליהם ומראים שבסה”כ אנחנו לא שונים אחד מהשני.

הקונפליקטים משתנים בהתאם לסיטואציה בה נמצאים הגיבורים,מחיילי מלחמה שפוחדים להיפצע להיהרג,הם במלחמת הישרדות במדבר למים ומחסה,ומשם מפגש עם יהודים.שוב לשרוד לבדר אותם להוכיח אנחנו בני אדם כמוכם.ולהגיע הביתה ..

הגיבור הוא השחקן המדמה חייל מצרי פשוט הקונפליקט שלו בהתחלה לשרוד ולמצוא משהו שיציל את חייו כמו מים או כל אמצעי אחר, אחר כך הקונפליקט הופך להיות איך הוא יגיע למטרה הסופית שלו הביתה, הדבר החזק בו זה התגברות על הפחד שלו מהישראלים שהם אויבים ואז הוא הופך אותם כמעט לחברים והוא מראה להם שהם לא שונים אחד מהשני וזה מבטא את מסר של יציאת מצריים כאשר היו מספר של תרבויות דעות שונות וגישות ובסוף התחברו יחדיו על מנת להגיע למטרה הסופית.

מהו המרחב של הסרט , מה מאפיין אותו?- הסרט מתרחש במדבר סיני , אם נחזור אחורה זהו האזור הג”ג שמפגיש ביננו לבין המצרים, אז ביציאת מצרים המרדף של המצרים אחרינו וכעת בסרט הזה החיילים המצרים “בורחים” מן הצבא הישראלי. הוא מוקד ההתרחשות על רצף הזמן

הגיבור הוא השחקן. בהתחלה הקונפליקט שלו היה מציאת המים במדבר. בהמשך הקונפליקט היה כיצד להגיע הביתה.

לאיזה ז’אנר קולנועי עברנו? עוברים מסרט שהיה דרמה ראליסטית במאבק נגד המדבר לקטע סוריאליסטי, ומשם לקומי. לגבי הגיבור, עברנו מהגיבור הפרקטי, הראליסטי, הדרמטי, לאנטי גיבור מגוחך, קומי, לא ריאליסטי.

הגיבור הוא השחקן שעובר מהאתגר הראשון של השרדות אל האתגר השני של לחזור הבייתה

הגיבור ,אפיונו והתאמתו לציפיות שלנו – שני חיילים מיצרים משוטטים אבודים במדבר סיני, במטרה להגיע ולחצות את התעלה ולחזור לביתם, עלילת הסרט מאופיינת על ידי שילוב פוליטיקה של התקופה, שימוש בצילומי נוף מדבריים,, סצנות קומיות על מלחמה חסרת טעם, דרמה, הומור וטרגדיה שלא נפתרה עדיין, ציפייתנו מן הסרט שיהיה סרט הלל ושבח למלחמת ניצחון מזהיר והרואי, אך הסרט משמש כסרט ביקורת על מלחמה מיותרת והמחיר האפל שלה.

הגיבור הוא החייל השחקן החיילים המצריים שרוצים להמשיך לחיות לחזור הביתה עליו להתגבר על הפחד מהחיילים הישראלים כך שהוא מתגבר על הפחד תוך כדי כך שהוא תחבר אליהם בהומור הם נהפכים לחברים

הגיבור הוא החייל שהקונפליקט שלו לחפש מים. הדמות השנייה בהמשך העלילה הופכת למרכזית, אך הפעם הקונפליקט שלו הוא להגשים את חלומו, לחזור הביתה ולהיות שחקן.

הגיבור- השחקן. בהתחלה הקונפליקט שלו זה למצוא מים. אך בהמשך הקונפליקט שלו לחזור הבייתה ולהיות שחקן

הגיבור – הוא בכלל לא לוחם אלה שחקן שמצא את עצמו במצב של מלחמה ללא בחירה וכל מה שברצונו לעשות זה להצליח במשחק לאחר סיום המלחמה. ( ולהפסיק להיות יהודי כדמות שאותה משחק בתאטרון )

איננו מתאים לצפיות , הצפייה היא ” גיבור מלחמה ” .

הגיבור הוא “החייל הפשוט ” המצרי. הוא הרג את המפקד, דאג לקבורה, מוביל לחיפוש המים….

הסיפור נהיה ביזארי. פתאום, באמצע המדבר ישנו ג’יפ של האו”ם ובתוכו שתייה חריפה. הרי היינו מצפים שאם כבר, יהיו שם בקבוקי מים

כולם בני אדם בסוף. חיילים שרגע לפני רוצים להרוג האחד את השני עוברים למטרה משותפת אחת של חזרה הביתה

ישנם 2 חיילים שאבודים במדבר סיני, בכדי ולחצות את התעלה ולחזור לביתם,כאשר הגיבור הוא החייל שהקונפליקט שלו לחפש מים. הדמות השנייה הופכת למרכזית, אך הפעם הקונפליקט שלו הוא להגשים את חלומו ולהצליח לחזור הביתה ולהיות שחקן.

תגובה

מטרת הליכה במדבר – ראשית זה לא עונש זה כמו הכנה של האדם לקראת פגישה עם אלוהים קשר עם אלוהים כמו נקיון עצמי טיהור כמו מקווה