הוא אמור להיות רגוע ושליו אבל יוצא למציאות של עולם רועש וגועש ” לא נורמאלי”

הניגוד בין הנורמלי, ההירגעות לבין הלא נורמלי, הנהירה לעבודה ואנשים המונים המונים

הניגוד ההתנהגות השונה בשהותו של צפלין בביה”ח ששם התבקש לנוח להיות רגע

אך שיצא לרחוב הכול משתנה משקט  רוגע ארגוני פועלים והגעתו להפגנה רועשת ובמהלומה.

הניגוד שצ’פלין יוצר ביציאה מביחת החולים- שם הוא מקבל הוראה לנוח ולא להתרגש, לעומת היציאה לרחוב, עולם שמציג את ההיפך מרוגע. עומס, ארגוני פועלים והיקלעותו להפגנה.

הרופא אומר לו לשמור על חיים רגעים ושלווים והוא יוצא לעולם עמוס, בלאגן, רעש מסביבו. צ’פלין רוצה להראות שהעולם מסביב הוא זה שגורם לשגעון ולעומס ואין באמת אפשרות לחיים שלוים ורגועים בצורה כזו.

ביציאה מבית החולים הרופא מנחה אותו להיות רגוע ולא להיכנס למצבים סוערים. אך העולם שהוא יוצא אליו הוא תוסס דינמי ולא רגוע

הנורמלי הוא ההירגעות והלא נורמלי זו הנהירה לעבודה והרבה אנשים

שהעולם רחוק מרגוע, הכביש הסואן, יש רעש וקולות של המכוניות וכו. העולם לא עוצר אף פעם יש עומס תמידי.

במקום לשמור על חיים רגועים נטול לחצים (לפי הנחיות הרופא) הוא יוצא שהעולם הוא כאוטי מהיר ונטול אפשרות לשמור על רוגע

הוא יוצא מבית חולים אומרים לו לנוח ולהרגע והמציאות בחוץ בדיוק הפוכה יש מרד של הפועלים והוא מצליח להסתבך שוב

צ’פלין יוצא ממקום של שקו ושלווה נפשית והסצינה הראשונה ביצאתו זה של עולם רועש ועמוס בתחבורה. ניגוד ין העולם השקט לעולם הסואן

הניגוד בין בקשת הרופא ממנו להיות שליו ורגוע לבין המציאות האמיתית בעולם שבחוץ- בו הכול חי\רועש ולחוץ..

לא ניתן להיות נורמאלי בעולם שבעצמו לא נורמאלי- כל הזמן לחץ

במקום להירגע כפי שאמר הרופא ביציאתו הוא נקלע למציאות,למחאה המונית ו”בטעות” נהפך להיות המנהיג של המחאה ונעצר ע”י השוטרים בעקבות כך

לכאורה הוא אמור להיות רגוע יותר, אך המציאות שונה. העולם רועש וגועש . אם חשבתי שאני לא נורמלי אז אתם לא נורמלים.

הניגוד הוא בין הרוגע של בית החולים לחולי נפש וכן מה שאומר הרופא שעליו להשאר במנוחה ולהרגע, לבין הרחוב העמוס, הרועש והשואב שמצפה לו בחוץ.

המשמעות היא שלא ניתן להרגע בעולם כזה, דרושה בריחה על מנת למצוא רוגע. צ’אפלין חושב שהעולם בו אנו חיים, הוא שואב, לחוץ ולא נותן מרגוע.

הניגוד הקיים הוא בין הרוגע והשקט בבית החולים לחולי נפש לבין העולם הסואן והרועש שבחוץ. ביציאה מבית החולים הרופא מנחה אותו להיות רגוע ולא להיכנס למצבים סוערים ומלחיצים. אך העולם שהוא יוצא אליו הוא תוסס דינמי ומלא ברעשים.

על פי הנחיות הרופא, צ’פלין אמור להירגע. העולם שהוא נתקל בו מחוץ לבית החולים מאוד לא רגוע. אפשר להסיק מכך שלמעשה, אי אפשר באמת להירגע בעולם.

ביציאתו מבית חולים קיבל צפלין הנחיה להיות שליו ורגוע אך זה לא מתאפשר כי העולם בחוץ רועש ומלחיץ וקשה מאוד להיות רגוע.

ברגע היציאה מבית החולים במקום להירגע הוא פוגש רחוב עמוס, רעש, עולם שלא עוצר. צ’פלין חושב שהעולם לא נורמלי.

צפלין קיבל הנחיות לנוח  מנגד הוא  יוצא לרחוב רועש , לא נורמלי  כביכול, להפגנה רועשת  “העולם כהמשכו נוהג” יש הרבה תנועה  והוא נקלע להפגנה, מנוגד לחלוטין ממנוחה.

הניגוד הוא בין הרוגע והשקט בבית החולים לחולי נפש לבין העולם הסואן והרועש שבחוץ. ההנחיה של הרופא שיישאר רגוע, אך ההמון, הרעש \בחוץ לא מאפשרים לו.

עולם הפוך ,רועש …במקום לצאת על י הנחיות הרופאים ולהיות שליו ושקט העולם רועש ולא מאפשר

הניגוד הוא בין השלווה והנחת ליציאה לעולם הרועש והלחוץ. צפלין רואה כי אינו מסוגל לקיים את הנחיות הרופא ורואה את העולם כמשוגע.

הניגוד ביציאה מבית החולים – ביציאה מבית חולים לחולי נפש במקום ההנחיה למנוחה ושלווה לשם הבראה יצא לרחוב הרועש ונקלע להפגנה .

הניגוד ההתנהגות השונה בשהותו של צפלין בביה”ח ששם התבקש לנוח להיות רגע

אך שיצא לרחוב הכול משתנה משקט  רוגע ארגוני פועלים והגעתו להפגנה רועשת ובמהלומה.

הניגוד ביציאה מבית החולים- כאשר צאפלין יוצא מבית החולים ממקום רגוע ושליו הוא נקלע לסיטואציה שלא רצה נכנס למחאה המונית יש ניגוד  כי כאשר אתה שמור בבית חולים ומנסה להשתקם המציאות תופחת בפנים

הניגוד ביציאה מהבית חולים- צאפלין יצא לרחוב לאחר שהשתחרר מבית החולים כאשר שם הרופא אמר לו שהוא צריך להירגע ולנוח אך הוא יצא למום לא רגוע וזה יוצר ניגוד אך יירגע כאשר הוא ננס להפגנה

ניגוד הקשור למעבר שבין שהייה בכותלי בית החולים – שם הוא מקבל הוראה לא להיות בלחץ, לנוח ,לא להתרגש., לבין היציאה מחוץ  ל”חממה” –  העולם שמוצג בצורה הפוכה מרוגע – לחץ , עומס וכו’..

יצא למציאות לא נורמלית

הוא צריך לצאת לשקט, לשמור על עצמו להיות רגוע , אך העולם, הנסיבות בתוכו לא מאפשרות את זה העולם מהיר ותוסס

היציאה מבית החולים אמורה להיות החזרה למציאות אך המציאות בחוץ היא מה שמשגע אותו

הניגוד הוא בין הרוגע שצ’פלין חווה בבית החולים לחולי נפש לבין המציאות בחוץ שמביאה לשגעון ומנותקת ממה שהרופא אומר לו.

הרוגע והמנוחה לה הוא נדרש בבית החולים לעומת הלחץ, העומס, הרעש אותם הוא חווה ביציאתו.

הרופא מבקש ממנו לנוח ולהרגע ומיד ביציאה מבית החולים רואים  את ההפך ממה שהוא צריך הרבה רעש והמולה .המציאות בעצם לא מאפשרת אתת המנוחה.

הרוגע והמנוחה לה הוא נדרש בבית החולים לעומת הלחץ, העומס והרעש אותם הוא חווה ביציאתו.

הניגוד הוא שצ’פלין  ביציאה מבית החולים הוא מקבל הוראה לנוח ולא להתרגש, לעומת היציאה לרחוב, עולם שמציג את ההפך מרוגע: עומס, ארגוני פועלים וההפגנה אליו נקלע.

הניגוד הוא שכשצארלי צאפלין יוצא מבית החולים הוא מונחה להישאר רגוע ושלו… ואילו המציאות כל כך שונה מזה… ניתן לראות את הפועלים מוחים ואת הרחוב תוסס, ההיפך מהרוגע.

הניגוד כביכול ביו העולם “הרגוע” שבחוץ לעולם “הלא רגוע שבפנים, במציאות העולם הוא מאוד לחוץ ועמוס לעומת הרוגע שבו הוא צריך להיות

ביציאה מבית החולים אומר לו הרופא כי עליו להיות רגוע ולא להיכנס למצבי לחץ.

.בפועל, החיים בחץ אליהם הוא יוצא הם אינטנסיביים ולחוצים.

בבי”ח הכל שלו ורגוע, אבל אז הוא יוצא לטירוף והרעש שבחוץ

הניגוד הוא בין בקשת הרופא אשר מבקש ממנו להישאר רגוע לבין המציאות של העולם בחוץ בו הכל רועש ולחוץ.

הניגוד הוא שבבית החולים הכל רגוע ועל מי מנוחות ובחוץ כולם רצים וממהרים

הניגוד הוא שבבית החולים הכל רגוע ועל מי מנוחות ובחוץ כולם רצים וממהרים

הניגוד הוא בין בית החולים לעולם בחוץ, בבית החולים הכל רגוע ובחוץ הכל לחוץ ורועש.

בבית החולים הוא רגוע ושליו. וכשיוצא החוצה הכל רועש מידי.

הניגוד הוא בין העולם הרגוע והשקט בבית החולים ובין העולם הרועש וגועש שבו כולם רצים כל הזמן. וזו גם דעתו.

ההתנהגות ההפוכה שלו למציאות שונה שבה אנשים מתפקדים הצורה הפוכה לגמרי. אולי הוא זה שאחראי על המציאות הכוסנ

לא הוא נקלע אליה בטעות

לא הוא לא, זה התפרש אחרת, רעיון העדר

צ’אפלין הצטרף באופן לא רצוני להפגנה, אך מהיכרות איתו ומפיטוריו כנראה הוא תומך

לא. הוא נקלע אליה בטעות לאחר שנפל הדגל האדום מהמשאית ורצה רק להחזיר את הדכל.

לא הוא לא תומך בקומניזם

הוא נקלע לשם בטעות, הרים דגל שמישהו השליך. אבל זה שהגיע דווקא לשם רוצה לסמל שהוא בעצם כן תומך ברעיונות האלו, למרות שהגיע לשם בטעות.

צ’פלין אינו תומך בקומוניזם אלא מצטייר כאילו הוא תומך ואף מוביל את הפגנת הפועלים ברצף נסיבות של טעויות.

הוא נקלע אליה בטעות הרים את הדגל שנפל כדי להחזיר לאוטו ונפס כאילו הוא המנהיג

צ’אפלין נקלע להפגנה, הוא אינו תומך בקומוניזם.

לא הוא עובר במקרה ומנסה לסייע להחזיר גדל אדום שנופל מרכב ונגרר ומסומן כמנהיג ההפגנה

צפלין נקלע לסיטואציה בטעות…רצה להחזיר דגל שנפל מהרכב ובטעות עמד בראש מפלגה שהייתה מאחוריו ונראה לכאורה המנהיג של המפלגה…אך נקלע לסיטואציה במקרה ולא מלכתחילה

הוא נקלע להפגנה במקרה, אך כמו בכל מצב באיזשהוא מקום זורם איתה.

לא, הוא נקלע אליה בטעות

לא. גם בתור דמות בסרט- הוא נקלע להפגנה בטעות.

וגם בתור היוצר- הוא מראה פה גם ביקורת נגד הפועלים שהולכים כעדר אחרי מישהו שסתם מניף דגל, בלי לדעת בכלל אם הוא משקף את עמדותיהם או לא.

לדעתי הוא לא תומך בקומוניזם,אלא נקלע להפגנה בטעות .

צ’פלין לא באמת הצטרף להפגנה מתוך ידיעה וכוונה. אבל, יש תחושה שהוא לא תומך בקומוניזם.

לא בטוח שהוא תומך בקומוניזם. קבוצת הקומוניסטים המפגינים מתוארת בסרט כעדר, שבמובן העדריות אינו שונה מהקפיטליסטים. הם צועדים אחרי מי שבמקרה הרים את הדגל, אין מחשבה מאחורי האידאולוגיה שהם כביכול מאמינים בה.

מכיוון שהגיבור נקלע אל ההפגנה במקרה, ובמקרה הדגל האדום שהחזיק בידו כדי להחזיר אותו לבעליו התפרש כמוביל הפגנת הפועלים, אינו מעיד על כך שהוא קומוניסט.

לא. הוא במקרה היה במקום ונקלע לסיטואציה כאשר הרים דגל שנפל מרכב חולף וביקש להחזירו לבעליו.

הוא נקלע אליה בטעות לא הוא תומך קומוניזם….

צפלין נקלע להפגנה בטעות.

צפלין אינו תומך בקומוניזם, הוא לכאורה נקלע להפגנה, מוטיב המבטא את תפיסת העדר, הפועלים שצועדים אחרי  משהו שמרים דגל אך לא בטוח שהם יודעים אחרי איזה רעיון או תפיסה הם מוחים.

ברובד הגלוי של הסרט , הפשט, נראה שנקלע לסיטואציה בעל כורחו, בשוגג, ואינו קשור להפגנה ולמחאה,ובטח שאינו מנהיג אותה. אך ברובד הדרש, ברור שיש פה מסר ישיר וקולע על תפיסתו את הנושא , כשופר של החברה, כמי שדרך אומנותו בעקיפין, מביע ביקרות נוקבת על הנעשה בחברה. הסרט מתאר תקופה של שפל כלכלי  גלובלי  קשה מנשוא ועל כן הביקורת נוקבת .

לא, הוא בעצם נקלע אליה בטעות

צפלין אינו תומך ונראה כי נקלע לסיטואציה בטעות.

צפלין לא תומך בקומוניזם , אלא נקלע בטעות להפגנה . סמל לתפיסת העדר והדגשה של ההמון הרעיון שהעדר הולך אחריו .

צ’אפלין הצטרף באופן לא רצוני להפגנה, אך מהיכרות איתו ומפיטוריו כנראה הוא תומך

ההפגנה- צאפלין נכנס באופן אקראי להפגנה

ההפגנה- צאפלין לא תומך בקומוניזם הוא יצא מבית חולים ונכנס להפגנה במקרה

לא, הוא נקלע למקום במקרה, וטוב ליבו גורם לו לנסות להחזיר את הדגל שנפל מהמשאית, דגל אזהרה אדום המזוהה לצורך תמונת ההסתבכות עם הפגנת הפועלים.

לא, הוא לא תומך בקומניזם.

זה התפרש בצורה שונה. אך הוא לא תומך בקומוניזם. ניקלע בטעות לשם

האמת היא שהוא נקלע אליה ממש בטעות

הוא הצתרף נגד רצונו להפגנה אך נמשך אחרי אפקט העדר

אכן תומך בקומוניזם , לא משנה מה קורה איננו עוזב את הדגל בו הוא אוחז ( מסמל את עמדתו )

לא, הוא נקלע לשם בטעות אבל נשאר שם. אני חושב שיש פה מעין מסר סמוי – להראות את אפקט העדר.

צרלי לא תומך בקומוניזם אלא הוא נקלע בטעות להמון שהפגין ונטמע בו.

הוא הצטרף באופן לא רצוי להפגנה, אך לבסוף כנראה שתמך

נקלע להפגנה..נראה לי שאינו תומך בקומוניזם.

לא, הוא נקלע אליה בטעות

הוא נקלע בטעות

ממש ממש לא!! הוא נקלע להפגנה של הקומוניסטים בטעות.

נראה כי הוא נקלע להפגנה בטעות והוא לא תמך בה.

לא. נקלע בטעות

בזמן הלא נכון , במקום הלא נכון , צפלין בסך הכול רצה להחזיר את הדגל שנפל מהמשאית ונקלע אל תוך ההפגנה.

לא הוא הגיע להפגנה בטעות

ממש לא. הוא נקלע לסיטואציה בעל כורחו

לקיחת סמים שוב- בריחה מהמציאות, הפיכה לחריג מן הכלל

הסמים, שוב הופך אותו לחריג.

הסמים

לקיחת סמים, היא זו שגורמת לו לרקוד ודווקא לעשות את הדבר הטוב, לשחרר את הסוהרים ולפעול נגד האסירים שניסו למרוד ולברוח מהכלא.

הסמים, שגורמים לו שוב להשתגע ולהיות שונה מהעדר.

לקיחת הסמים.הופך אותו לנבדל מכלל קבוצת האסירים.

המקביל של השיגעון זה הסמים, תחושה שונה ודמיון שונה של המציאות הקיימת

המקביל לשיגעון- השימוש בסם בטעות, השפעה על העלילה יציאה נגד החברה, נגד הזרם

השגעון בחלק זה- לקיחת הסמים (בטעות),וזה גורם לו שוב להיות שונה מהכלל…מהעדר

לוקח סמים, לצאת נגד הזרם.

לקיחת הסמים- שוב הוא יוצא דופן ושונה מכולם

הסמים הם המקבילים והם הופכים אותו שוב לשונה מהסובבים אותו

המקביל לשיגעון זה הסמים , יש פה שוב יצאה מן הכלל . חריג. ההשפעה מי שהוא עם הכלל מגיע למעצר, מי שחריג שונה יש לו חירות.

להיות חריג, לקיחת הסמים ומי שהוא בטלם ייכנס לכלא ומי שלא הוא יצא לחירות. אני רואה שהיוצא מהכלל הוא זה שהולך לכיוון הסמים ונהיה חריג וההשפעה של העדר שעם הכלל מגיע לכלא.

לקיחת הסמים מוציאה אותו שונה.

שימוש בסמים הופך אותך לשונה.

המקביל של השגעון הם הסמים שהופכים אותו לאדם שונה.

הסמים, שוב הופך אותו לחריג.

המקביל של השיגעון- לקיחת סמים בטעות שינתה אותו כמובן  שזה משהוא לא שגרתי ושונה

המקביל לשיגעון- לקיחת סמים להיות אחר הפרעות בהתנהגות גורמות לא להיות שונה מכולם

ההקבלה לשיגעון הקודם הפעם הוא מצב של שימוש בסמים בשוגג, מצב הגורם להתנהגות חריגה של הגיבור בכלא, ובסופו של דבר גורמת לשיפור בתנאי כליאתו ושחרורו עם מכתב המלצה לעבודה מהשריף.

לקיחת הסמים שוב הופך אותו למשוגע

לקיחת סמים , גורמת לו לתמוך במערכת ולא ללכת נגדה ( כמו בתחילת הסרט )

צ’פלין לוקח סמים (בטעות) ועקב כך עושה פעולות המבדילות אותו מהעדר, מהכלל.

צרלי לוקח סמים שהוחבאו בטעות מאחר ומתחיל חיפוש בכלא,והסמים גורמים לו להיות נבדל משאר האסירים.

השימוש בסמים מקביל לשיגעון מה שהופך אותו לחריג בחברה.

השימור בסמים מקבלי לשגעון מה שהופך אותו לחריג בחברה

הסמים הם הבריחה מהמציאות- חריג בחברה.

לקיחת הסמים בעצם היא משפיעה על הבריחה מהמציאות השוחקת..

השימוש בסמים, שגרמו  לו שוב להשתגע ולהיות שונה מהעדר.

נטילת הסמים

הריקוד, שוב הדמות שחריגה ששואפת לחרות ולא להיות כחלק מהכלל

שוב רואים כאן את הריקוד שלו, הסמים שוב גורמים לו לרקוד, לצאת מהמוסכמות של כולם, להיות נגד העדר.

האומנות פה שוב הריקוד וזה מדגיש את נטיעתו שלו לצאת נגד הזרם.

אומנות הריקוד , התנועה. ההשפעה – היא נותנת הרגשה של חירות. רואים אחרי הארוחה שמי שהולך בתלם צועד ישר לכלא המעצר, ומי שיוצא דופן רוקד יוצא לחירות מגיע לחצר .

אומנות הריקוד- מוטיב חוזר בסרט..

דרך הריקוד בולט כיצד הוא שונה\נבדל מהזרם-מעדר האסירים

הריקוד פה שוב מופיע וגם מראה את הנטיעה שלו לצאת נגד הזרם.

האמנות פה היא הריקוד.

הריקוד מקדם את העלילה וגורם לצ’אפלין שוב לצאת מהעדר, לחרוג ולהיות שונה. והוא מביא לידי כך שישחררו אותו מהכלא.

במובן העמוק- התנועתיות החופשית בריקוד מסמלת את היציאה מהמוסכמות, החופש והדרור, ביטוי לעצמיותו של הגיבור.

שוב חוזר הריקוד שהופך אותו לאחר, שונה, מחוץ לקבוצה, מחוץ לעדר

השפעת האומנות כמוטיב חוזר בסרטיו של צפלין הוא הריקוד. בעזרת הריקוד הוא מבטא את ‘השיגעון’ שלו שמאפשר לו להיות ייחודי ובעל חירות ומפריד אותו מהעדר הכללי.

ריקוד דמות שחריגה ולא להיות חלק מהכלל….

הריקוד הופך אותו שוב לשונה.

האומנות היא הריקוד. השפעת הריקוד על העלילה היא שהריקוד מציג אותו בעין שונה וחריגה כלפי חוץ.

האומנות פה שוב הריקוד וזה מדגיש את נטיעתו שלו לצאת נגד הזרם.

השפעת האומנות- צאפלין רוקד זוהי דרך ההתמודדות שלו עם השיגעון הריקוד מדמה אותו באופן חריג ולא שייך

השפעת האומנות-  האומנות הא הריקוד של צפלין הריקוד המיוחד בכך שהוא בולט ושונה מכולם

האומנות בה משתמש צפלין כאן היא סליפסטיק, החלקות, התקלות, התחמקות, ומכות קלות, אומנות זו הופכת את העלילה לקומית, מצבים מצחיקים וקלילות.

הריקוד זה סוג האומנות. הופכת את העלילה לקומית

הסמים שגורמים לו שוב לרקוד גורמים לו להיות חריג

אומנות הריקוד שגורמת לצ’פלין להיות שונה ומובדל מהחברה.

הסמים כמו השיגעון גורמים לו לצאת בריקוד ובכך להבליט את היותו שונה בחברה.

הסמים כמו השגעון גמרו לו לצאת בריקוד ובכך להבליט את חריגותו מהחברה

האומנות היא שוב הריקוד, הסמים גורמים לו לרקוד והבליט את החריגות.

אומנות הריקוד המאופיינת בחופש וקלילות

האומנות שמשפיעה היא ריקוד, מסמלת חירות, חופש תנועה ובחירה.

הריקוד המסלמת חופש בחירה ואינדבדואל לעומת הכלל

שוב פעם הריקוד בא להוציא את היציאה שלו מתוך הקבוצה. כל הטור הולך רגיל ובטור מסודר ובאמצעות הריקוד הוא מסתובב, רוקד ואז חוזר.