הגיבור משתגע בגלל המצב ובורח משם

הגיבור מנסה להתמודד עם הקונפליקט שלו, מנסה להיות מעורב ולהשתלב בתוך המודרניזציה, אך ללא הצלחה מירבית. הוא שלומיאל, הוא לא משכיל מספיק לצורך השתלבות כזו. הפיתרון שלו הוא לנסות כמה שיותר להשתלב בכוח העבודה. הוא לא מתייאש, הוא לוקח כל משרה קיימת על מנת למצוא את “האושר” או ה”עושר” שלו

האם להיות אינדיבידואל או ללכת עם העדר. אנושיות מול מכניות.

ע”י השיגעון..

הגיבור בעצם משתגע מהמצב.

הקונפליקט הוא האם להמשיך להיות חלק מהעדר ולהתנהג כמו כולם, או להיות אינדיבדואל. הוא מחליט להיות אינדיבדואל והוא הופך למשוגע, עושה הפוך מכולם ומשתולל בתוך המפעל, עושה בלאגן והרס לעומת הזרם שמנסה רק לבנות ולפעול על פי סדר מסויים.

ההתמודדות עם הקונפליקט היא בכך שהוא מנסה להשתלב ולעמוד בקצב של העבודה על פס הייצור. הוא לא עומד בקצב ובסוף נבלע לתוך המכונה. לאחר מאמצים רבים להשתלב בתוך פס הייצור הוא לא משכיל להיות עובד יותר מהיר וטוב ולבסוף הוא משתגע בגלל המצב הנוכחי.

הוא מתמודד על ידי שיגעון הנפש, באיזשהו מובן “השתחרר לו הבורג” כך גם הוא משתחרר מעולם המכונות החסר אינדיבידואל

הוא משתגע, בורח מהמציאות

הוא משתגע כי הוא לא מצליח להיות כמו כולם והופך להיות אינדיבידואליס

הגיבור מתמודד עם הקונפליקט באופן שבו הופך את אמצעי העבודה שאמורים לשמש אותו לחלק מהמערכת להפיכתם ללעג , כדוגמת השימוש בשמן- אמור לשמש לשימון המכונות, במקומם משמן את האנשים- מלגלג עליהם כאילו הם הפכו למכונות ולכן יש לעשות שימוש עליהם בחפצים.

הגיבור מתחיל להשתגע ,ואינו מצליח להתמודד עם המציאות החדשה .

הוא מתמודד עם הקונפליקט דרך השיגעון. זה המפלט שלו משגרת העבודה והמוכנות. הוא נותן למנהלים מראה לגבי מה הגבולות שלו ובעצם של האנושות לגבי המכונות והשכרה הזאת.

הגיבור בעצם לא מצליח להסתגל לתקופה הזו ולמודרניזציה ולמפעל הוא רגיל לדברים יותר פשוטים ולכן זה מוציא אותו משלוותו ודעתו ומתחיל להשתגע ולעשות שטויות ומשגע את כולם .

הגיבור מנסה להשתלב בחברה, בתוך המודרניזציה, אך ללא הצלחה מירבית. הוא שלומיאל, הוא לא משכיל מספיק לצורך השתלבות כזו. הוא מנסה להשתלב בעבודה שהוא מכיר ולאט לאט משתגע ומשגע את כולם.

הוא מתמודד עם המצב ע”י שגעון

הגיבור משתגע ובורח מהמציאות. הוא מנסה להראות מי הוא ולהשתלב בדרכו שלו.

מצד אחד רוצה להשתלב עם המודרניזציה ומצד שני רוצה להיות אנושי.  בסופו של דבר הוא מאבד את דעתו בכל הטירוף הזה.

קיים ניסיון מצד הגיבור להתמודד עם הקונפליקט. הוא משתדל להיות מעורב ונראה שמעוניין להשתלב במודרניזציה. הבעיה שהוא לא ממש מצליח. הוא קלאמזי ולא מספיק חכם כדי להצליח להשתלב. כדי לפתור את הבעיה, הוא מנסה להשתלב בעבודה עצמה.

הגיבור מאבד את דעתו מהקונפליקט .

הגיבור משתגע בורח ולא מצליח להסתגל למציאות החדשה

הגיבור מנסה להשתלה בנרמולזיציה ובסוף מאבד את דעתו והוא נכנס לתפקיד שיגעון אשר מנצל את הדמות של המשוגע בהתנהגותו על מנת לברוח מהסיטואציה ומהמצב שנקלע אליו

הוא משתגע, השגעון מודגש בתפקיד לבטא את העצמיות.

לברוח מהמציאות….

הקונפליקט שניצב לפני האם להיות אינדיוודואל או לחלופין הליכה אחר העדר. אנושיות אל מול מכניזם

הגיבור מתמודד עם הקונפליקט בעזרת השיגעון. הוא מצליח להתגבר עליו, משום שבעזרת השיגעון הוא מייחד את עצמו בניגוד להמון.

הגיבור פשוט משתגע ועושה שטויות…אולי זו דרכו לצחוק על המצב

הגיבור לא מדביק את הקצב ולא מצליח להשתלב ב”קידמה” ופשוט משתגע מהמצב ועושה שטויות

הגיבור מנסה להתמודד עם הקונפליקט שלו, מנסה להיות מעורב ולהשתלב- אך ללא הצלחה

הקונפליקט הוא האם להמשיך להיות חלק מהעדר ולהתנהג כמו כולם, או להיות אינדיבדואל. הוא מחליט להיות אינדיבדואל והוא הופך למשוגע, עושה הפוך מכולם ומשתולל בתוך המפעל, עושה בלאגן והרס לעומת הזרם שמנסה רק לבנות ולפעול על פי סדר מסויים.

התמודדות עם הקונפליקט- הוא לא מצליח להתמודד עם הקונפליקט הוא מאבד עשתונות

התמודדות עם הקונפליקט- הגיבור מראה קשיים בהתמודדות עם הקונפליקט אינו מצליח להתמודד ואף משתגע

הגיבור מתוך הסתבכויותיו בנקודת חיבורו למכונה מחליט ליטול יוזמה ולפעול על דעת עצמו ומשתלט על נקודות עבודה נוספות יוצר מהומה, עד כדי הפסקת פעולת המכונה, ומתוך זה מחליט לשחק את המשוגע, ומהתל ומשגע את הפועלים סביבו, מנהלי העבודה והמכונה.

הגיבור מנסה להתמודד עם הקונפליקט ולהיות חלק מהמודרניזציה אך ללא הצלחה. נראה כי הוא אף משתגע מהמצב.

השיגעון – היא דרך ההתמודדות שלו  עם הקונפליקט, ובכך הוא מראה שאדם מוגבל (יותר) מהמכונות ובכך בעצם מראה שאדם לעולם לא יוכל להיות מכונה ולהיפך, המכונות לעולם לא יחליפו את האנשים .

הגיבור מתמודד עם הקונפליקט שלו ע”י כך שהוא בתחילה מנסה להשתלב בפס הייצור ובעצם בחברה אך לבסוף משתגע ובכך בורח מן המציאות.

הגיבור מתקשה להתמודד ומשתגע.

השיגעון  של הגיבור היא דרך ההתמודדות שלו  עם הקונפליקט.

הגיבור מתקשה במצב שבו הוא נמצא, וכהתמודדות עם הקונפליקט הוא מחליט לברוח מהמציאות להפוך לאינדיבידואל.

ע”י השיגעון, כך הוא יוצא לחופשי

מנסה הגיבור להתמודד עם הקונפליקט בזה שמכניס את עצמו להשתלבות בתוך המודרנה וזה לא צולח  לו הוא לא כל כך מבין מספיק לצורך השתלבותו הפתרון הוא לנסות להשתלב בכוח העבודה הוא ממשיך וממשיך ללא ייאוש ולוקח על עצמו את כל מה שנותנים מבחינת משרות על מנת שיהיה מאושר ולהגיע לעושר.

קשה לו עם הסגנון הזה, הוא מתמודד עם הקונפליקט דרך השיגעון. הוא מפוזר ומתקשה להשתלב.

השגעון הוא סוג התמודדות עבורו.

לא כ”כ מצליח… הוא משתגע

הגיבור כאילו משתגע מהמצב “ומשתחרר לו בורג” מה שבעצם משחרר אותו גם מהעבודה , מהמכונות.

הוא מנסה אך לא מצליח להתמודד ולכן משתגע

הגיבור מנסה לקחת כל עבודה על מנת להשתלב במערכת וכתוצאה מכך משתגע

גיבור מנסה להשתלב בכוח

לא באמת מצליח להתמודד, ומנסה להשתלב בכוח ע”י שלוקח כל עבודה אפשרית.

לא מצליח להשתלב ולהתמודד, מנסה לפתור את זה בכוח וגם זה לא עוזר.

הוא בעצם לא מצליח להתמודד , הוא משתגע מחיים .

הוא למעשה לא מתמודד. הוא משתגע

הוא למעשה לא מתמודד. הוא משתגע

השיגעון במקרה זה לדעתי עושה פעולה הפוכה וגורם לגיבור לברוח מהמציאות שנראת כמו שיגעון

השיגעון שלו הוא מה שמקדם אותו בכל שלב. השיגעון שלו הוא עקב האכילס שלו \ במקביל זה מה שאנשים בסופו של דבר  מתחברים אליו.

תפקיד השיגעון זה היציאה מהמערכת מהארגון מהמכונות מהדבר המסודר והמאורגן…

משקף לאחרים את תמונת המצב, מה יכול להיגרר מרוב “מכניות” של אנשים! האדם הופך בעצמו למכונה. ובעצם שם להם מראה מול העיניים- מי המשוגע כאן?! האם הוא? האם הם, שרצים כל פעם מחדש לתפעול המכונה מייד כשפועלת, וכל אינסטינקט אחר מדוכא אוטומטית??!! מה עולה על מה- הרצון האנושי או הנורמה המוכרת..

בריחה מהמציאות

תפקיד השגעון גורם לאדם לצאת מהתפיסה הנורמטיבית המקובלת בין בני האדם ולקצין את האבסורד.  הגבור מנסה דרך השגעון להציב מראה המציגה את האבסורד במעשיהם ובהתנהגותם.

מפלט מהמציאות

השיגעון הוא קריאת תיגר של צ’פלין על החוסר אנושיות של הבן אדם כמכונה והרדיפה אחרי הכסף ואת זה לכאורה הוא מבטא בשיגעון.

השגעון הוא בריחה. המשוגע, כביכול, הוא חופשי לעשות כרצונו, וזה מה שהגיבור רוצה , להיות חופשי בניגוד לכולם.

התפקיד של השיגעון הוא כדי שהגיבור יכול לשרוד את העבודה בכלל , רק ככה הוא יכול להראות כאילו שהוא עובד וכאיילו הכל בסדר מה שבעצם כלום לא בסדר

היציאה מהמערכת מהארגון מהמכונות מהדבר המסודר

תפקיד השיגעון :הוא בריחה ממה שהוא לא יכול להיות הוא רוצה להיות חופשי בעולם משלו.

תפקיד השגעון הוא לגרום לגיבור לברוח מהעבודה ולהפוך לחופשי. יציאה מהמערכת כמשוגע. צ’פלין רצה להמחיש לכולם שהוא בסדר וכולם משוגעים שממשיכים עם הטירוף.

תפקיד השיגעון הוא לברוח מהעבודה להיות חופשי.

השגעון מהווה עבורו בריחה מהמציאות וחופשיות.

הוא מקצין את המצב ע”י שיגעון,  בריחה מהמציאות. לתת להם להבין מי משוגע.

תפקיד השיגעון הוא למעשה הקידום. כל פעם השיגעון שלו עוזר לו להתקדם עוד שלב. השיגעון הוא הבעיה שלו אבל זה גם הדבר שגורם לאנשים להגיב אליו ולהתחבר.

השיגעון מאפשר לגיבור לברוח מהמציאות שקשה לו.

לברוח מהמציאות

השיגעון במקרה זה עושה פעולה הפוכה “לגיבור ” כמו שיגעון…

השיגעון גורם לאדם לברוח מהמצב הקיים.

השיגעון מאפשר לו להיות מיוחד וזו דרכו לבטא את עצמו.

זו בריחה מהכישלון

בריחה מהמציאות

משקף לאחרים את תמונת המצב, מה יכול להיגרר מרוב “מכניות” של אנשים! האדם הופך בעצמו למכונה. ובעצם שם להם מראה מול העיניים- מי המשוגע כאן?! האם הוא? האם הם, שרצים כל פעם מחדש לתפעול המכונה מייד כשפועלת, וכל אינסטינקט אחר מדוכא אוטומטית??!! מה עולה על מה- הרצון האנושי או הנורמה המוכרת..

תפקיד השיגעון- סוג של פורקן חוסר התמודדות בריחה מהמציאות

תפקיד השיגעון – לצאת מהמציאות לברוח מהמציאות בדיוק ההפך מלהתמודד  כישלון פורקן ואפילו סוג של חופש

השיגעון מאפשר לגיבור לצאת ולחרוג מהמסגרת הנכפית עליו וגורמת לו לטמטום חושים, מפלט מהשיגעון האמתי.

נראה כי תפקיד השיגעון הוא ליצור מציאות שבה הגיבור יוכל להתמודד עם העבודה.

דרך הימלטות מהמצב הלא אנושי. 

גורם למצב שיוכל להתמודד עם המציאות

תפקידו של השיגעון הוא דרך היציאה של הגיבור מהמערכת , רק באי שפיות ניתן להתנתק ממנה

בריחה מהמיינסטרים, מהחברה, בריחה מהמציאות ומהשגרה.. מהעדר.

השיגעון זו ההזדמנות של הגיבור לברוח מ”המציאות החדשה והמודרנית” אל “עולם האתמול”.

תפקיד השיגעון הוא בריחה מהמציאות , בריחה מהשגרה היום יומית.

השגעון בעצם עוזר לגיבור לברוח מהמצב של המציאות המשוגעת.

בעצם השאלה מי כאן המשוגע? האדם שמשעבד את עצמו ורצונותיו בשביל המרדף אחר הכסף, או הגיבור? שלא מוצא עצמו במארג הקיים.

דרך התמודדות עם המצב ובריחה מהמציאות

בריחה מן הסדר, המכניות, היעילות והארגון.

תפקידו לשחרר את הגיבור

מפלט מהמציאות

שיגעון כדרך מפלט. השיגעון מה שגורם לו לברוח מהמציאות וזאת דרך ההתמודדות שלו

המשוגע בסיפור הוא גיבור העלילה הנווד המאבד את זהותו והופך להיות חלק מהמכונה הגדולה.

לדעתי המשוגע בסיפור הוא מנהל המפעל שגורם לאנשים להפוך למכונות ולאבד שפיות

המשוגע בסיפור הזה הוא האדם שמשתגע כדי להתחבר ולהיות חלק מתוך העדר.

האדם הפשוט שלא מצליח להיות בורג במערכת

מנהל המפעל

לכאורה המשוגע זה הגיבור אבל לפי דעתי המשוגע זה המערכת שהיא לא מתאימה את עצמה לעובדים ובעצם היא גדולה על העובדים ומצפה מהם להיות מה שהם לא, ולכן הם בצעם המשוגעים האמתיים .

המשוגע הוא האדם הגיבור שמשתגע כדי להיות חלק מכולם חלק מהעדר.

אני סבור וזאת לאור החומר שהועלה באתר כי מי שמדוע באמת זה כולם ותפקיד הגיבור הוא רק להמחיש לכולם ולשים להם מעין מראה מול הפנים ולהראות להם את עצמם.

משוגע***

המשוגע הוא האדם הגיבור שמשתגע כדי להיות חלק מכולם.

התשובה היא לא חד משמעית, תלוי על איזה דמות מתבוננים העובד או מנהל המפעל.

בעין פשוטה ניתן לראות כי הגיבור הינו המשוגע שמאבד עשתונות ובורח לעולם משלו.

המשוגע הוא הגיבור שהופך להיות חלק ממערכת גדולה.

המשוגע בסיפור הוא הגיבור שהופך להיית חלק מהעד

המשוגע הוא הגיבור בסיפור. כך הוא מייחד את עצמו מול כל העדר.

הגיבור של הסיפור

המשוגע הינו הגיבור שבסיפור

המשוגע בעלילה ובחיים הוא זה שלא מתפקד על פי הנורמות, השונה . בזמנים מודרניים צפלין הוא המשוגע

האדם הפשוט שלא מצליח להיות בורג במערכת

המשוגע- הוא גיבור העלילה

המשוגע- המשוגע  הוא הגיבור שמאבד את שפיותו שונה מהכלל ויוצא דופן

ניתן לפרש זאת בשתי צורות:

מצד אחד, מנהל המפעל יכול להיחשב כמשוגע בשל האופן שבו הוא מתייחס לעובדים שלו.

מן הצד השני, גיבור הסיפור מתנהג בצורה משוגעת וזאת על מנת להיות חלק מהמערכת הגדולה הזו.

גיבור העלילה  – הנווד

העולם המודרני הוא המשוגע בסיפור

המנהל-מי שמייצג את המערכת.

המשוגע המהפכה התעשייתית, החדשנות, הטכנולוגיה שהפכה אנשים לברגים קטנים במערכות גדולות ודורסניות.

לדעתי המשוגע בסיפור זה האדם הפשוט שרוצה לברוח מהמציאות הזאת.

המשוגע הוא הגיבור שלא מצליח להשתלב במסגרת המציאותית הנוקשה.

לדעתי המשוגע בסיפור הוא מי שמצפה מבני האדם לעבוד כמו “מכונות”, ללא ציפייה כי מדובר בני אדם שצריכים את החופש שלהם גם שמהלך העבודה, את הזמן להתאוור וכו’.

המנהל

אומנות ההצגה או המשחק

האומנות בשיגעון מבטאת משחק מצויין של צ’אפלין, המשוגע שלא הולך לו אבל מצליח להוציא את המיטב והמירב משגעונו

אמנות הריקוד

האומנות שבאה לידי ביטוי – חופשית, זורמת, לא מאורגנת, כלמזית, חופשיה על ידי ריקוד, קפיצה , מוסיקה

האמנות בה הוא משתמש הוא ריקוד. הריקוד הוא אישי, חופשי ואינדיבידואלי המתריס כנגד הקולקטיב וההליכה עם הזרם.

אומנות הריקוד שלכאורה אין לה מקום בתרבות המודרנית, כולם הפכו למכונות ואין מקום למשהו מעבר, לריקוד.

הריקוד- משהו חופשי ואינדיבידואלי

ההצגה או המשחק

אומנות האלתור , הוא נחשף למצב ומגיב כמו שנראה לו באותו רגע אם זה על יד ריקוד או משחק או מעשה שטות.

אלתור זה אומנות בפני עצמה .

אמנת המשחק של צ’פלין שמתבטאת בהבעות פנים, ריקוד, תנועות, אלתורים.

אומנות האלתור.

הריקוד

באה לידי ביטוי באופן בולט אומנות המשחק המקצועית של צפלין מה שמייחד אותו כשחקן כאשר גם בצורה אילמת הוא מבטא המון תכונות ורצונות של הדמות.

האומנות היא הביטוי האישי  בתכונות ,באופי ,ביכולות שלו כשחקן “אילם” ובריקוד.

אומנות הצגה ומשחק..

הריקוד הינו האמנות שככל הנראה באה לידי ביטוי בגלל השיגעון

אומנות המשחק ,ההצגה

האמנות בה הוא משתמש הוא ריקוד. הריקוד הוא אישי, חופשי ואינדיבידואלי המתריס כנגד הקולקטיב וההליכה עם הזרם.

אומנות בשיגעון- תנועות הגוף של צאפלין הריקוד המשחק המהירות השיגעון

האומנות בשיגעון- הריקוד של צאפלין בכך שהוא מפעיל את כל גופו ומביע את תחושותיו דרך ריקוד

בשיגעונו משתמש הגיבור באומנות הריקוד כדי לחמוק מרודפיו.

אומנות ההצגה, המשחק והריקוד.

ריקוד

האומנות שבאה לידי ביטוי בשיגעון היא הריקוד.

אומנות המשחק

תנועות הגוף שלו ,המשחק, ההצגה, הריקוד.

אמנות השיגעון היא הריקוד החופשי, המחזה, הצגה.

השגעון זה בעצם אומנות המשחק של צאפלין עצמו

יכולות המשחק והתנועה הן הבולטות ביותר בשגעונו של צ’רלי.

הריקוד כאינדבדואל