האם להמשיך להיות בורג קטן במערכת ענקית, או להיות חופשי ללא מחויבות, מראה עד כמה הוא חסר כוח ויכולת לקבל החלטה לגבי המערכת שאליה הוא שייך.

תפקידו של הגיבור הוא האם להשלים עם המצב הקיים שלהיות קטן או להיות חופשי וללכת נגד המערכת השואבת אותו

הקונפליקט של הגיבור הוא האם להתברג בתוך המערכת העוצמתית, הגדולה והבלתי אנושית, להצטרף לתעשייה בעיניים עצומות, או להישאר נאמן לעצמו, אדם לעצמו

האם להיות חלק מקבוצה או להישאר אינדיבידואל

הגיבור מייצג את החברה את העדר שהולך עם כולם וכאן הגיבור דווקא מנסה קצת לצאת מהקבוצה שהולכת אחרי כולם, להיות אינדווידואל

הקונפליקט- להיות חלק או להיות שונה, ללכת עם השכל שלי, ההגיון שלי, או להמשיך ולהיות לויאלי למפעל ומטרותיו

זה שהעובד הקטן מפסיק את העבודה ויוצא להפסקת סיגריה מראה האם הוא רוצה לצאת מהמירוץ ולהיות אינדיבידואל, לבין הקונפליקט להישאר בתוך הרוטינה של הקבוצה הגדולה.

האם ללכת אחרי העדר, להיות פועל בלי ערך, ללא רצונות וצרכים, או שמא לנסות וללכת  אחרי הרצונות והצרכים שלי.

קונפליקט הגיבור היא לעצור מול מכונת הזמן ולאפשר לעצמו אינדיבידואליות מול שיטת הסרט הנע כדי לאפשר לעצמו ייחודיות וביטוי אישי.

הקונפליקט שלו הוא האם להמשיך להיות קטן ולא נחשב או חופשי ובעל דעה

האם להמשיך להיות קטן ולא חשוב או להיות חופשי בעל עצמאות ודעה

הקונפליקט של הגיבור הוא האם להיות חלק קטן ולא משפיע במערכת גדולה או להיות בורג קטן שמשפיע על מכונה גדולה

הקונפליקט של הגיבור בין הקדמה “זמנים מודרניים”, שהוא שיא הטכנולוגיה מול המילה “זמנים” שאתה כל הזמן נשלט על ידי אחרים ועל ניצול הזמן במלואו, רואים זאת דרך מכונת האכלה שבה רוצים שהעובד יאכל תוך כדי עבודה. העובד נשלט על ידי האחרים ורואים זאת בזמן שהוא הולך לשירותים והמנהל, דרך מסך, מבקש ממנו לחזור מיד לעבודה.

האם כדאי לו להיות כמו כולם, להמשיך ללכת עם העדר ולפעול כמו מכונה או לשמור על עצמו כפרט, אינדיבידואל בפני עצמו, לעשות דברים שהוא רוצה, לנוח מדי פעם, לעשן סיגריה, לא להיות נשלט כל הזמן.

הקונפליקט שלו הוא האם להיות בורג קטן כמו כולם או להיות אינדיבידואל.

הקונפליקט של הגיבור ,ההשתייכות לכלל ,או האמירה שלו כאינדיבידואל.

ואז הוא מתחיל להשתגע.

האם להשלים עם מצבו כחלק מהסרט הנע- בורג במערכת או לא

הקונפליקט הוא האם להישאר רק בורג קטן במערכת או לא. האם להיות חלק מהקבוצה או להתחיל לחיות באופן עצמאי

הקונפליקט- אינדיוידואל אל מול העדר, אנושיות מול מכניות. והוא נמצא בקונפליקט במה לבחור? להיות כמו כולם או לא…

אינדיוידואליות מול עדר

אנושיות מול מכונות

הקונפליקט האם להישאר ייחודי ואינדיבידואליסט מול האנושיות העדר המכונות

זמנים מודרנים בזמן הקדמה בשיא הטכנולוגיה ומצד שני בין הזמן שאתה נשלט. אנושיות מול קדמה

הקונפליקט הוא האם להישאר אינדיוידואל או ללכת אחרי העדר

להיות חלק מקבוצה או להישאר אינדיבידואל….

הקונפליקט האם להיות אתה עצמך או להיות חלק מקבוצה?

הקונפליקט האם ללכת עם האמת גם שהיא נגד הזרם ,כמה להלחם ? או האם לוותר למערכת הגדולה.

האם ללכת בניגוד לתנועת העדר? האם להיות השונה? האם ניתן להתנגד? למערכת הגדולה שנכפתה?

הקונפליקט בן האינדיבידואל הרצון העצמי לבן הדיכוי שמגיע מפס היצור המפעל

האדם הוא בורג קטן במערכת הפער בין יכולת הצפייה למה שהוא מסוגל

הקונפליקט הוא האם להמשיך להיות בורג קטן במערכת ענקית, או להיות חופשי בלי שום מחויבות,

לגיבור שרוי בקונפליקט האם להמשיך כעדר את אשר עושה ( פס יצור) קונפורמיסט או לעשות מה שהוא באמת אוהב

הקונפליקט של הגיבור הוא האם להיות חלק קטן מתוך  מערכת ענקית או להיות חופשי וללכת נגד הזרם, בהתאם לדעות האינדיבידואליות.

הקונפליקט של צפלין הוא: האם להיות חלק מתוך מערכת משומנת  קולקטיבית, שהוא רואה בה איום לאינדיבידואל או  לממש את האני מאמין שלו וללכת כנגד הזרם.

הקונפליקט- להיות חלק או להיות שונה, ללכת עם השכל שלי, ההגיון שלי, או להמשיך ולהיות לויאלי למפעל ומטרותיו

הקונפליקט של הגיבור- האם לעשות מה שאני רוצה או לחשוב אחרת .להיות שונה או פשוט ללכת עם העדר

הקונפליקט של הגיבור- מה אני עושה האם אי עושה את מה שאני מחליט לפי הדעות שלי ההשקפה שלי או שאני בעצם זורם עם כולם

הקונפליקט של הגיבור הוא האם להיות חלק בתוך המערכת הגדולה והלא אנושית או לחלופין להישאר נאמן לערכיו ולעצמו.

הקונפליקט הוא האם להיות “זנב לאריות או ראש לשועלים” , כלומר האם להשלים עם המצב (להיות בורג קטן במערכת) או ללכת נגד המערכת ולשאוף לחופשיות.

הקונפליקט הוא בין החיים המודרניים ( לחיות עם הזרם ) או ללכת בכיוון פרטי ואישי שלו

האם לצאת מנקודת הנוחות שלו כבורג קטן במערכת ולצאת כנגדה.

האם להישאר חלק במערכת טכנולוגית שבה הוא בורג קטן, מדוכא מחשבתית או לעזוב מתוך געגוע לפשטות, לתום, לחמלה, לקשר שבין אנשים, לאהבה ולא לכסף ולעושר.

הקונפליקט של הגיבור הוא האם להמשיך להיות בורג קטן במערכת הגדולה שמטרתה להמשיך עם העדר שמאחור או לא להכנס לזה ולהיות חופשי וללכת עם האמונה האישית שלו.

האם להיות חלק קטן מהעולם הגדול, או להישאר פרט אינדיבידואל..

האם להיכנס למערכת הענקית הזאת, או להמשיך להיות פרט עצמאי

הקונפליט הוא אם לקפוץ למערכת למים העמוקים או להיות עצמאי

הדילמה היא האם להיות חלק או להיות שונה, ללכת עם ההיגיון שלי, או להמשיך ולהיות לויאלי למפעל ומטרותיו

האם להיות עם הזרם או ללכת כנגדו

האם להישאר פיפס קטן , “בורג” בתוך מערכת גדולה , או להגשים את עצמו ולהיות חופשי ועצמאי

האם להשאר כחלק קטן מהמערכת או להיות עצמאי וחופשי

האם להיות חופשי ועצמאי ולהגשים את עצמו, או להיות חלק מהמערכת.

האם להיות חלק מהמערכת הוא להיות חופשי ללא כלום

האם להיות חלק ממערכת שלמה, ובעצם להיות תלוי בה, או לחיות בעצמאות וחופשיות.

להיות חלק מהמערכת , בורג קטן בלי משמעות אמיתית בחיים. או לקחת סיכון ולהיות עצמאי וחופשי.

הקונפליקט הינו קונפליקט שהרבה אנשים נתקלים בו.. האם להאמין בדרך הישר והייחודי לו או לשחות עם הזרם ולהצטרף למערכת.

הקונפליקט מהותי יותר מאשר האם להיות בורג קטן כמו שמכנים כאן או לא. הוא נוגע בתכלית של האם לקבל את ההחלטה שלי או לעשות מה שמצפים ממני להיות ולעשות

בפתיחת הסרט מופיע רקע של שעון ענק, בהמשך מנהלי העבודה והבוס הגדול פותחים שעון ומריצים את מהירות תחנות העבודה, לאחר מיכן זמן הפסקת האוכל והתה המוקצבים, ובהמשך מתקצרים לטובת תפוקה גבוה יותר.

מראה שכל דבר נמדד בזמן החל מההפסקות מהירות העבודה ועוד

מוטיב הזמנים בא לידי ביטוי במהלך העבודה במפעל. יש “זמן” לכל דבר, זמן לעבודה, זמן להפסקת אוכל….הכל מוקצב ומתוקצב, אין זמן לבזבז, זמן שווה כסף

שוב יש עניין של זמן, כאשר הגיבור רוצה לקחת הפסקה ודופק שעון, אך לא נותנים לו, יש מרדף אחרי תפוקה וכל הזמן המנהל מגביר קצב על מנת לעמוד בזמנים ולא לבזבז אותו.

עבודה במפעל מחייבת עמידה בזמנים. יש זמנים קצובים לכל משימה (כולל הפסקה) וכאשר לא עומדים בלו”ז, כל המערכת משתבשת.

בד”כ כשעובדים במפעל יש זמנים ודרכים לכול דבר ומספיק שאחד לא יעמוד בזמניים הכל מתפקשש….

כל דבר נמדד בזמן. אפילו היציאה להפסקת שירותים ןלעשן סיגריה נמדד בזמן והעובד צריך לדווח שהוא מפסיק לעבוד ועוצר את הזמן של העבודה שלו.

כל מה שחשוב- הוא התפוקה. כל דבר שנעשה תוך כדי העבודה ולא קשור לתפוקה- נדחק הצידה, לא משולם, מקבל ביקורת וכד’

לעומת המושג מודרני- שהיינו מצפים לקדמה לא רק טכנולוגית, אלא במובנים נוספים. אולם נראה כי הזמן משחק כאן תפקיד מרכזי. הכל נמדד בזמן! והזמן יקר- תרתי משמע…

אל מול השעון בפתיח- שמראה סוג של אופטימיות , ניצול זמן יעיל, נכנסת מכונת הזמן והמירוץ סביב השעון והפיכת העובדים לחלק ממכונת זמן ורובוטים שלא מאפשרת להם זמן נשימה ואפשרות לזמן אישי. כאשר הגבור מנסה לקחת פסק זמן להפסקה הוא מנסה כביכול לעצור את הזמן בהחתמת השעון , אך מייד מחזירים אותו לעבודה ולהחתמת השעון כדי לחזור למחזןר העבודה כדי שחלילה לא יפסיד זמן

השעון הוא מוטיב חוזר בסרט, כל דבר נמדד בזמן ויש מרוץ אחרי הזמן והתפוקה אותה חייבים להשיג. גם העבודה במפעל מחייבת עמידה בזמנים מדויקים וברורים ואסור לחרוג מהם – יש זמן קצוב לכל משימה וכאשר לא עומדים בזמנים המוגדרים המערכת משתבשת.

מראה שכל דבר נמדד לפי זמנים

מוטיב הזמנים בא לידי ביטוי במפעל בו הכל חייב להיות בזמן ובכמות הנדרשת.

המוטיב הזמנים מגיע ומראה לנו כי כל דבר יש לו זמן מוגדר וכל דבר מגיע מתי שהוא צריך להגיע כלומר כל דבר בזמנו שלו

המוטיב “זמנים” בא לידי ביטוי בסרט בכך שהוא מבטא את הזמן. ניצול הזמן במלואו בעבודה, ומנגד אין זמן לעובד לאכול וללכת לשירותים. יש לעמוד בקצב זמנים מהיר, ומי שלא עומד בכך גורם לשיבוש בתפעול המכונות ובתפוקה הרצויה ומקבל נזיפה מהמנהל.

האם ללכת אחרי העדר ולהיות כמו כולם או לפתח עמדה משל עצמך

כל דבר בסרט נמדד בזמנים, הזמן הוא מוטיב חוזר.. החל מהשעון הגדול בתחילת הסרט שמתקתק, הזמן בעבודה במפעל שנבדק כל הזמן – לפעול מהר יותר ויותר, העמידה המתחייבת בזמנים כדי שלא לתקוע את המכונה, אין לעובד זמן לעצמו אפילו לרגע – לשירותים או לסיגריה, אפילו יציאה להפסקת שירותים מחייבת החתמת כרטיס כדי לא “לגנוב זמן”. וכל הזמן יש פיקוח כדי להגביר את המהירות ולצמצם זמנים, ושהזמן לא יתבזבז אפילו לרגע. גם מכונת ההאכלה מבטאת זאת,רוצה לחסוך את זמן ההפסקה היחיד שיש לעובדים.

הזמנים הם המודרניות שכביכול מאד מתקדמת אבל לא לוקחת בחשבון את העובד. יש למודרניות מחיר כבד והעובד כל הזמן כל הזמן נמדד לפי הזמנים.

הכל נמדד בזמן וכל הזמן רוצים לחסוך בזמן, להספיק יותר באותו זמן

הזמן בסרט הוא מוטיב חוזר, זמן שווה כסף, אסור לבזבז זמן, ניצול הזמן לחיוב, מראים כי הזמן הוא מעין המנהל האמיתי של העולם ואנחנו רודפים אחרי הזמן.

זמנים – נמדד בשעון…המכונות שעובדות ללא סוף, חוסר ההפסקות.מרדף להספיק דברים, מכונת האכלה-לחסור בזמן

הזמן שנשלט ע”י אחרים. הכל נמדד בזמן.

זמן שווה כסף , הזמן הוא מוטיב שחוזר על עצמו הרבה .

הכל נמדד בזמן המכונות רוצים לחסוך בכסף.

בתחילת הסרט מופיע שעון גדול שמרמז שהכל קצוב ( תפוקה, מהירות עבודה).

מוטיב הזמן הוא שזמן שווה כסף והכל נמדד בזמן. המוטיב זמן חוזר הרבה פעמים בסרט.

“הזמנים” באים לידי ביטוי החל מהשעון שמסמל זמן וזמן שווה כסף וצריך לעבוד וזה ממשיך להתנהלות להם שהם עובדים כמו מוכנה ולא מתייחסים אליהם כאנשים אלא  כעדר של עובדים שצריך לספק את הסחורה.

מוטיב הזמנים בא לידי ביטוי- זמן שווה כסף, כל דבר נמדד בזמן.

מוטיב הזמנים-השליטה על הזמן שילוב בן טכנולוגיה מודרנית לשליטה על הזמן

השעון הגדול החתמת כרטיס,שתיית הכדור וכו’ הכל בתזמון

זה מוכיח שיש זמן לכל דבר

בהתחלה יש שעון מתקתק בקצב …התחושה שזה מאיים עלינו וכן כל דבר קצוב…רוצים שיגבירו תפוקה ולא יקחו פרקי זמן להפוגה

כל דבר נמדד בזמן. אפילו היציאה להפסקת שירותים ןלעשן סיגריה נמדד בזמן והעובד צריך לדווח שהוא מפסיק לעבוד ועוצר את הזמן של העבודה שלו.

מוטיב הזמנים- בתחילת הסרט רואים את כולם ממהרים נכנסים מדפיסים כרטיס תחילת יום עבודה תהליך של שלבי העבודה  יש גם צלצול אשר מראה לנו זמן .

הזמנים- בסרט אנו רואים שהכול נמדד ע”פ זמנים תחילת יום עבודה הכל מהר מהר עוד לפני כניסתם למפעל המירוץ המהירות השעון אשר מופיע בתחילת הסרט

נושא הזמנים מקבל נתח גדול בסרט. לכל דבר יש זמן לכאורה, להפסקות, לעבודה, לאוכל וכו’. הכל לפי זמן ברור ומסומן.

מה שחשוב זה התפוקה – ניצול יעיל של הזמן . קיים המירוץ סביב השעון והעובדים מהווים חלק ממירוץ זה , בו לא מאפשר להם זמן אישי. פסק זמן לא בא בחשבון – כאשר הגיבור רוצה לקחת פסק זמן להפסקה – הוא מנסה לעצור את הזמן ,אך הדבר אינו מתאפשר (מחזירים אותו לעבודה ולהחתמת השעון)  כדי לא לפגוע ביעילות .

הזמן לא הולך לאיבוד, אם יצאנו להפסקה ולכאורה איבדנו את הזמן-את הייצור אז שחוזרים מההפסקה מעלים את המהירות של המכונות על מנת לא להפסיד זמן או תפוקת ייצור.

כולם נמצאים בסוג של מירוץ נגד הזמן להשגת תפוקה מרבית. כולם חייבים להוכיח יעילות.

הזמן, השעון חוזר על עצמו במהלך הסרט כבר מההתחלה. הכל נמדד בזמנים וחייב להשיג את התפוקה הדרושה. גם העבודה במפעל מחייבת עמידה בזמנים מדויקים וברורים ואסור לחרוג מהם – יש זמן קצוב לכל משימה וכאשר לא עומדים בזמנים המוגדרים המערכת משתבשת.

בתחלה הופיע שעון גדול, וניכר כי מוטיב הזמן חוזר במהלך כל הסרט בפרט חשוב במסגרת המודרנית לפיה הכל מוחלק לזמנים- תחנות העבודה, הפסקות האוכל ועוד.

ניצול זמן יעיל, מירוץ סביב השעון והפיכת העובדים “למכונות”, הכל נמדד בתפוקות ואין יכולת לעצור.

הכל מתוקצב בזמנים לאורך הסרט. עבודה, הפסקה, אוכל וכו’

השעון ברקע מצביע על כוונות ההמשך , לכל דבר יש זמן קצוב ומוגבל , עת לעבודה , עת לאוכל , הכול ע”פ לו”ז

הכל מדיד ואכן נמדד

השעון כמוטיב אשר חוזר על עצמו בה להראות שהכל נמדד בזמן העבודה במפעל מחחיבת עמידה בזמנים ואי עמידה בהם יכול להוביל לשיבוש המערכת.

לחסוך את זמן ארוחת הצהריים ולהרוויח יותר כסף, ללא התחשבות בצרכים וברצונות האישיים של הפועל, ולבסוף תוקפת אותו, הקשרה לסרט הוא כמכונת עזר לייעול ולקיצור זמן הפסקת הפועלים לטובת רווחי בעלי ההון, במוטו הקפיטליסטי אמריקאי – זמן שווה כסף

מכונת האכלה הייתה אמורה ליעל את הזמנים והאכיל את אותו אדם שמשווה לחיה קטנה מהר יותר כדי שיוכל לחזור לעבוד

תפקידה של מכונת ההאכלה- ביטול האדם, אין בחירה, אין זמן לבזבז בהחלטות, הכל מנוהל בצורה “רובוטית”, לא אנושית. אתה “אוכל ובולע” הכל גם אם אתה לא אוהב את האוכל/ העבודה.

מכונת האכלה מטרתה לשלול מהאדם זכויות אין לך בחירה  הכול נעשה בצורה של רובוט…

אין לך דרך להביע את עצמך.

מכונת האכלה זה משהו חדשני שבא בעצם להפיק תועלת ולעשות עבודה ששווה כסף ללא הפסקה, כך גם האוכל, בא בטכנולוגיה משוכללת על מנת שלא יתבזבז זמן,היא קשורה לקונפילקט כאשר היא בעצם לא נותנת את האופציה לצאת מתוך העדר

תפקידה של מכונת ההאכלה זה לחסוך בזמן את הפסקת הצהריים שהעובדים יוכלו להמשיך לעבוד ולא לצאת להפסקה וכך התפקוד של המפעל עוצר לזמן ההפסקה. זה מתקשר לסרט בכך שכל הזמן רוצים רק לייעל את הזמן כדי שיוכלו להרוויח יותר כסף ולהביס את המתחרים האחרים שלהם.

גם המכונה נכנסת לתפקיד על מנת “לחסוך זמן”, אין שום התייחסות לצורך אישי, אנושי של אינדיבידואל, אלא מינימום בזבוז זמן- כולל זמן הפסקת הצהרים. האנשים הם חלק מה”סרט הנע” של המפעל.

תפקידה לחסוך זמן ולייעל את העבודה, אך בפועל היא מענה את העובד ללא שום יחס מצד המעבידים שלו. זה מדגיש את נושא הסרט שמראה את הניגוד בין התקדמות המודרנה אך במחיר של התעלמות מהאינדבידואל.

תפקיד המכונה נועדה כדי לייעל ולנצל את הזמן באופן בו המכונה תישא באחריות של זמן האכלה כדי לא לבזבז זמן מיותר בהפסקת האוכל, הכל מתוך רצון להגביר תפוקה ולנצל כל דקה כי זמן שווה כסף.

תפקיד המכונה הוא לחסוך זמן,את זמן ארוחת הצהריים אך אין התייחסות כלל לצרכים האישיים של האדם הפרטי. מצד אחד יש התקדמות ושכלול אך מצד שני יש פגיעה באדם בעובדים.

מכונת האכלה אמורה לייעל את הזמנים, על מנת לא לבזבז זמן מיותר, כל דקה שווה כסף.

תפקידה של מכונת ההאכלה היא לקצר את זמן האוכל וההפסקה המוקצית לכך. המכונה מקבלת את ההחלטות במקום האדם – מה לאכול אחרי מה, ללא הנאה מהאוכל ומהטעם, אין זמן ללעוס את האוכל ישנה בליעה טכנית. המכונה כביכול מייעלת את זמן הפסקת האוכל.

מכונת האכלה תפקידה לייעל את הזמן ולחסוך את הפסקות העובד ובכך להגדיל את תפוקות המפעל כך שוב חוסרים לזמן שווה כסף. זה קשור לנושא הסרט בכך שרואים את המודרניזציה מצד אחד אך מצד שני ישנה דעיכה של ה״אני״ העצמי של האדם הפועל.

תפקיד המכונה הוא לחסוך באנרגיה של העובד כלומר הוא יחסוך באנרגיה כדי שאכול כדי שישאר לו יותר אנרגיה לעבוד אחר כך והיא קשורה לסרט אולי כדימוי למערכת הגדולה שהיא אומרת לך מה לעשות ומתי וגם כדי להראות לנו איך המערכת מאכילה אותנו בהכל כל מה שהיא רוצה לעשות באדם היא עושה .

תפקיד מכונת ההאכלה היא שהפועל במפעל יאכל תוך כדי עבודה. לא בא בחשבון לתת לפועל כמה דקות של הפסקת אוכל. זה מתקשר לסרט בכך שזמן שווה כסף. יש לנצל את הזמן במלואו ללא הפסקות על מנת לעמוד בתפוקה.

מכונת ההאכלה , תפקידה לחסוך זמן בהפסקת העובדים. קשור לזמנים מודרניים , המרדף אחרי הזמן והעבודה הבלתי פוסקת.

אין זמן אפילו להפסקה..

ייעול העבודה, חיסכון בזמן הגדלת התפוקה של העובד

מכונת ההאכלה ממחישה בצורה קיצונית את מטרה המעביד לנצל את עובדיו עד תום גם במצב של חוסר הפסקות בסיסיות לכלכלה.

תפקידה של מכונת ההאכלה להראות לנו כמה הזמן הוא חשוב בזמנים המודרנים.

מכונת ההאכלה מראה לנו כמה המפעל מנצל את עובדיו ע”י הפסקת האוכל

מכונת האכלה באה להסביר שכמו שהכל נמדד כך גם הפסקת האוכל, שתאכל מהר ותחזור מהר לעבודה. זמן=כסף

מכונת האכלה באה לחסוך בזמן כדי להפיק מהעובד ומזמנו את המירב גם בהפסקת האוכל .

חסכון בזמן ויעילות. שימוש במודרנה על מנת  להפוך את האדם למכונה יעילה יותר.

תפקידה של מכונת ההאכלה לבטל את יכול הבחירה של האדם. הכל “נבלע” בן אם תרצה ובין אם לא.

תפקידה לייעל את הזמן בארוחת הצהרים. זה קשור לסרט בכך שהם מייעלים את הזמן בארוחת צהריים

מכונה כפייתית תרתי משמע. לא מאפשרת לך אפילו לאכול כרצונך וכופה רצונך עליך. אפילו זכות זו ניטלת מן העובד. השיקול שידיו תהינה פנויה ויכל להמשיך לעבוד

תפקידה של מכונת ההאכלה- ביטול האדם, אין בחירה, אין זמן לבזבז בהחלטות, הכל מנוהל בצורה “רובוטית”, לא אנושית. אתה “אוכל ובולע” הכל גם אם אתה לא אוהב את האוכל/ העבודה.

מכונת ההאכלה- ניצול זמן שהפועל יואכל פחות זמן ,ללא התחשבות בצרכיו לאכל מהר  יותר ולחזור לעבודה לנצל זמן ולתת תפוקה יותר בעבודה

מכונת האכלה- להרוויח זמן יותר בתפוקת העבודה לא לתת זמן איכות והנאה לפועל בהפסקת אוכל חוסר התחשבות בצרכיו

מכונות ההאכלה נועדו אך ורק ליצור ייעול של זמן. הכוונה, העובדים יאכלו בפחות זמן ובכך התפוקות בעבודה ייעלו.

מכונת ההאכלה כביכול נועדה לחסוך זמן, וזה כאילו ממשהו מאד מודרני אבל שה לא ממש עובד.

תפקידה של מכונת ההאכלה היא לקצר את זמן ההפסקה של הפועלים,כמו כן מעבר למורדניות..

אפשר להחליף את הידיים של הפועלים..בסוף המכונות הם שישלטו ולא פועלים בני אדם בעובדים במו ידיהם..

תפקיד מכונת האכלה היא “לייעל תהליכים” ולחסוך בזמן שהרי הוא שווה כסף.                    בהמשך המכונה מתקלקלת והופכת למכשיר עינויים ובמקום שהיא תתאים את עצמה לקצב האכילה של הפועל וצרכיו היא פועלת לפי רצונותיה והעובד הוא זה שצריך להתאים את עצמו אליה.

מכונת האכלה תפקידה לייעל את הזמנים, על מנת לא לבזבז זמן מיותר, כל דקה שווה כסף.

מכונת האכלה הינה כמשל לקטנותו של האדם ביחס למשמעות הזמן..

האדם פחות חשוב, והמזון הוא רק כדלק המניע את מכונת העבודה (האדם) על מנת להגדיל את התפוקה ואת ההישגים של המפעל.

לדעתי, תפקידה של מכונת האכלה הוא לייעל את זמנו של העובד, לקצר כמה שאפשר בזמני העבודה על מנת לייצר יותר, גם אם זה על חשבון רווחת העובד.

ממשיכה את עניין ניצול הזמן ושיפור התפוקות. לחסוך את זמן ארוחת הצהריים ולהרוויח יותר כסף, ללא התחשבות בצרכים האישיים של העובד, עזר לייעול ולקיצור זמן הפסקת הפועלים לטובת רווח כלכלי.

ייעול זמן וכסף וכל דבר אחר על חשבון הפרט

ביטול האדם ללא אפשרות בחירה ,  אין זמן לבזבז בהחלטות,

הכל מנוהל מכאני. לא אנושי . אתה “אוכל ובולע” הכל גם אם אתה לא אוהב את האוכל או לא טעים

יעול זמנים וחסכון במשאבים

הסרט בבסיסו הוא “אילם”. גיבור הסרט לא מדבר לאורך הסרט אך לכל אורך הסרט יש פסקול אשר מוסיף עניין

רוב הסרט אילם למעט כמה מילים של המנהל ועוד אך פס הקול עושה את העבודה

זה בהחלט לא סרט “אילם”, מדובר בתרגיל של צ’פלין. הוא מבט היטב את דעותיו והשקפותיו. זהו אומנם סרט ללא קול פיזי, אבל עם קול משמעותי ביותר היוצא נגד המון דברים.

זהו לא סרט אילם. יש פסקול לאורך הסרט. יש את הפקודות של מנהל העבודה תוך כדי העבודה. גיבור הסרט צ’ארלי צ’פילן אינו מדבר כלל.

בחלקו הוא אילם, כאשר יש דגש על הגיבור אז הוא לא מדבר ואז הסרט הוא אילם, אך מסביבו אכן יש דיבור ואני חושבת שזה להראות שבעצם הגיבור כמו כל החברה של העובדים לא מעניינת כאישי אלא כחברה הוא חייב להפיק תועלת , תפוקה וכסף

בהגדרתו- הוא סרט אילם, ללא מילים (מלבד כמה בודדות..) אולם, יש בו מן האבסורד, שכן ללא מילים, ניתן “להשלים” כביכול בצור אוטומטית את “פס הקול” של הסרט, לדובב אותו..

הקולות מתחת לשטח עולים בצורה מובהקת!

הסרט לא אילם באופן מוחלט. יש דיבורים וקולות. אמנם גיבור הסרט הוא אילם אבל התקשורת הבלתי מילולית שהוא מציג שווה יותר מדיבור פיזי.

הסרט לא אילם, יש דיבורים וקולות. אבל הגיבור הסרט מציג תקשורת בלתי מילולית שווה יותר מדיבור מילולי.

זה אינו סרט אילם במובן הרגיל. ישנו פס קול וצליל מכונות, לאורך הסרט שומעים בעיקר הוראות מפי המנהל אך אופן הדיבור תמיד דרך מכונה ולא באופן ישיר המביע חוסר התייחסות לאדם כיון שהוא רק האמצעי והמכונה היא מקור הכח והעוצמה..

הסרט מוגדר כסרט אילם אך בפועל למרות שהדמויות אינן מדברות יש דיבוב והסבר לכל הפעולות הנעשות. צ’רלי צ’פלין מצליח להעביר את מסריו באמצעות פנטומימה ללא צורך בהסברים נוספים.

אני לא קורא לסרט אילם למרות שהוא כמעט ללא קול אבל יש לו דרכים אחרות לומר דברים אחרים ולעיתים יש קול שאומר הרבה ועוד חוסר המילים גורמות לדברים אחרים להישמע יותר חזק ולהבליט אותם יותר חזק וכך הסרט הופך ללא אילם .

הסרט למראית עין הוא סרט ברובו אילם, אולם בסרט יש את שפת הגוף, אבל אנו שומעים את המנהל מדבר אל צ’רלי צ’פלין ושאר השחקנים דרך מחשב. כלומר אין דיבור ישיר עם העובדים, אלא רק דרך מכונה. יש פס קול, אך אין דיבור ישיר וזה מתקשר לסרט בכך שהעובדים הם לא נראים, לא מתחשבים בהם ולכן גם אין דבור איתם.

הסרט הוא אילם לכאורה, אבל בעצם יש כאן הרבה משמעות למוזיקת הרקע שנשמעת כל הזמן. המוזיקה מבטאת את הלך הרוח והמהירות שיש כל הזמן. חוץ מזה הדיבור היחיד שיש במהלך הסרט הוא דיבור דרך מכונה בלבד! גם בני האדם מדברים רק דרך מכונות וזה בא לבטא את חוסר האנושיות, חוסר יחס אישי וקשר אישי בין בני אדם.

לא. האנשים כאנשים אילמים. המנהלים כסוג של מכונות מדברים בקול מתכתי

בהגדרתו- הוא סרט אילם, אך הוא מלווה בפסקול מוזיקלי, מידי פעם נזרקות מילים, אך מדובר בסרט לא אילם אלא כתרגיל של צ’פלין לחשוב שהוא אילם.

הסרט הוא לא סרט אילם. הדיבור היחיד שיש לנו הוא דרך מכונה.

בחלקו הוא אילם בשאר הפסקול שמלווה את הסרט .

הסרט הוא לא אילם כי יש לכל אורכו פסקול מוזיקלי שמלווה אותו ודיבור שנובע מהמכונות במפעל .

סרט אילם הוא סרט אשר מי שצופה בו רואה יצירות מצולמות של אנשים, קטעים של סרטים אבל ללא צליל מוקלט מראש

הסרט  ממש לא “אילם”, צפלין מביע היטב את דעותיו והשקפותיו. אומנם לסרט אין קול פיזי, אבל הקול משמעותי ביותר היוצא נגד המון דברים.

בבסיס הסרט- אילם. הגיבור לא מדבר כלל אך יש פסקול לאורך הסרט

נראה כאילם כיון שהגיבור לא מדבר אבל יש פס קול והמנהל כן מדבר…אולי צארלי לא כי לא יקשיבו ממילא

הסרט הוא אילם מכוון שצפלין השחקן הראשי אינו מדבר אך למרות שלאורכו של הסרט יש פסקול וקטעים של דיבור קצר .

זהו לא סרט אילם. יש פסקול לאורך הסרט. יש את הפקודות של מנהל העבודה תוך כדי העבודה. גיבור הסרט צ’ארלי צ’פילן אינו מדבר כלל.

הסרט לא אילם יש משהוא שמדבר ברקע אומנם לא באופן קבוע. ,יש מוסיקה ברקע ע”פ תנועות  שפת גוף. כאשר צאפלין הולך מהר אז המוסיקה מהירה .

סרט אילם- הסרט לא אילם בשלמותו יש קול רקע שמדבר יש מוסיקה ישיותר תנועות מאשר דיבורים אבל הוא לא אילם לחלוטין

הסרט הוא אילם , אך יחד עם זאת ישנם קולות שנעשו על ידי מכונה ( חיבור נוסף לנושא הזמנים המודרניים )

לדעתי זהו לא סרט אילם, הרי הוא מעביר מסר בסופו של דבר, כמו כן יש כתוביות ופס קול בו שומעים מוזיקה בין היתר..

אומנם אין קול  אנושי אבל בהחלט זה לא סרט אילם.

הסרט אילם נשמעים רעשי המכונות להבלטת המסר שהמכונה, שייעודה לשרת את האדם, השתלטה עליו והוא הפך משועבד לה.

גיבור הסרט אינו מדבר כלל- הגיבור אילם  אך הסרט אינו אילם יש פסקול ומנהל העבודה מדבר

הסרט הוא אילם,אך יש פסקול לאורך הסרט, יש את הפקודות של מנהל העבודה תוך כדי העבודה. גיבור הסרט צ’ארלי צ’פילן אינו מדבר כלל.

בבסיסו הסרט הוא “אילם” למרות שנשמעות מספר מילים, אך הפסקול ממלא את “החלל” של המילים.

הסרט ברובו אילם , יש מילים מועטות מאוד , אך פסקול הסרט כביכול עושה את העבודה וממלא את החלל שמותירה האילמות.