השריפה בקולנוע מן הסתם נגרמה בכוונה בגלל שהשווה את זה בקרב הכנסייה כעבודה זרה וכמשהו גשמי והחריבו את זה באמצעות אש

השריפה בקולנוע הייתה בכונת תחילה בשל שנאמר שמדובר בעבודה זרה

הקולנוע הוצג כעבודה זרה ולכן נגרמה השריפה בכוונה תחילה.

הגורם לשריפת הקולנוע היא בעצם העבודה הזרה והסטייה מהדת, לכן נגרמה השריפה בכוונה תחילה

הגורם לשריפה- הקולנוע סימל מקום כעבודה זרה  נוגד את ערכי הדת ולכן השריפה הייתה מכוונת

כאמור, השריפה נגרמה בעקבות העובדה שהקולנוע נתפס כעבודה זרה וכמשהו שקורא תיגר על הכנסייה. ללא ספק נגרם בכוונת תחילה.

השריפה בקולנוע התרחשה בכוונת תחילה בגלל שנאמר שמדובר בעבודה זרה

שריפה הקולנוע נגרמה בזדון, הקולנוע מייצג עבודה זרה וסטייה מהגבול ולכן הדין הוא שריפה.

הקולנוע נחשב לעבדה זרה מול הכנסיה ולכן היא נשרפת. מקביל במקרא כשעבדו עבודה זרה נשרפו למשל נדב ואביהו בני האהרון. השריפה היא בזדון ולא בשוגג, בכוונה תחילה.

הקולנוע מוצג כעבודה זרה ולכן נגרמה השרפה השרפה היא בכוונה מוחלטת תחילה.

הקולנוע הוא הרוע, העבודה הזרה והאוייב התרבותי ערכי של הכנסייה ולכן נשרף (כמשל בני קורח )

השריפה בקולנוע הייתה בכוונה בשל השוואתו לעבודה זרה הנוגד את ערכי הכנסייה.

השריפה בקולנוע היתה בכוונה בגלל ההשוואה לעבודה זרה הנוגד את ערכי הכנסיה

הקולנוע נשרף כי מייצג את העבודה הזרה.

הקולנוע מומשל לעבודה זרה, וכעונש הוא נשרף

הקולנוע הוצג כעבודה זרה ולכן שרפו אותו
וגם משום שהקולנוע גורם להתרחקות\ סטייה מדרך הדת

השריפה בקולנוע נועדה לשרוף את כל מה שקשור לעבודה זרה.

שריפת הקולנוע כנראה נגרמה בכוונה בעקבות העבודה הזרה וסטייה מהדת

הגורם לשריפה הוא כעונש על כפירה בדת.

השריפה בקולנוע הייתה מכוונת בשל הסטיה מהדת בדמות העבודה הזרה

השריפה בקולנוע היתה בכוונה בגלל ההשוואה לעבודה זרה הנוגד את הערכים של הכנסייה.

הקולנוע הוצג כעבודה זרה ולכן השריפה כביכול נגרמה בכוונת תחילה.

הקולנוע נשרף במכוון מפני שייצג את העבודה הזרה.

אוריה ביטון, ניבה אלוק, דפנה מוליאן ועינב גבאי

הצגתו של בית הקולנוע כעבודה זרה

הקולנוע זה עבודה זרה ולכן נשרף.

הקולנוע נתפס כעבודה זרה ולכן הוחרב באש

הקולנוע נתפס כעבודה זרה ולכן הוחרב באש

הקולנוע נתפס כעבודה זרה ולכן שרפו אותו

הקולנוע מסמל את העבודה הזרה ולכן הוא נשרף

הקולנוע היה מסמל עבורם עבודה זרה ולכן נשרף.

השריפה נגרמה במכוון משום שראו בקולנוע עבודה זרה.

מכיוון שהקולנוע הינו כביכול ע”ז וזאתי הסיבה שהוא נשרף

הקולנוע הוצג כעבודה זרה ולכן נגרמה השריפה

אני משווה את זה מיד לסיפור סדום ועמורה כי איפה שהייתה עבודה זרה והרגישו חופשי במקום באמונה אלוהים החריב את זה באמצעות אש

שריפת הקולנוע מזכירה לי את השמדת סדום ואמורה על ידי אש לאחר שגם שם לא בחרו בדרך היישר וה’ העניש אותה בצורה של השמדה ושריפה- כאשר האש נבחרת כמוטיב שמעלים הכל מה שנשרף לעולם לא יישוב ולעולם לא ניתן יהיה לזהות אותו

הדמיון למקרא-  שריפת הקולנוע מדמה את העונש שקיבלו בני אהרון מתו ” אש יצאה מאת ה ‘ ואכלה אותם  .

אפשרי לדמות את שרפת בת הקולנוע,לשרפתם של קורח ועדתו, ובני אהרן, מצד אחד חטא הדלקת האש הזרה ועונש השרפה באש האל, ומצד שני הזנחת הכנסייה ונהייה אחרי הבל הפנטזיה של בית הקולנוע, נדמה כי האל באמצעות הכומר כועסים ומענישים את הקהילה הסוררת על ידי שרפת בית הקולנוע.

הדמיון של שריפת בית הקולנוע הוא לשריפת העיר סדום – שכן בשל החטאים שלהם זה נגרם.

שריפת הקולנוע מזכירה את השמדת עיר סדום . גם כאן וגם שם המכנה המשותף הינו החטאים .

במה דומה שריפת הקולנוע לשריפות שמתוארות במקרא?

איפה שיש חטאים, עבודה זרה,שפיכות דמים, שפועלים שלא על פי כללי התורה העונש הוא שריפה וכלייה כמו בסיפור סדום ועמורה.

סיפור סדום ועמורה בספר בראשית- בגלל החטאים של תושבי המקום המקום נשרף.

סיפור הקולנוע וסיפור סדום ועמורה, השריפה באה לכלות את הרוע את תרבות החטאים, את ההפקרות

שריפה שלא משאירה אחריה כלום

שרפת בית הקולנוע ניתן להשוות לשרפתם של קורח ועדתו ובני אהרן ומזכירה גם את השמדת עיר סדום .

היכן שיש עבודה זרה וחטאים נשרפים באש האלוהים.

השריפה באה לכלות את הרוע את תרבות החטאים, שריפה לא משאירה אחריה כלום

שרפת הקולנוע מבטאת עונש על החטאים שנעשים בו בדומה לחטאי סדום, קורח ועדתו ובני אהרון. בעצם השרפה מבערים את החטאים.

השריפה דומה ל’עבודת בני אהרון’ אשר הכניסו את האש הזרה ונענשו בשריפה, ו’קורח ועדתו’ אשר נענשו בשריפה.

זה דומה כי במקום שיש חטא אז שורפים אותו כמו שהיה בסדום שהם עשו חטאים לה’ ובני אדם ולא הלכו בדרל הישר אז ה’ שרף את העיר כך גם הכנסייה ראו בקולנוע כחטא ולכן שרפו אותו

כמו שבסדום נעשו מעשים אסורים שנוגדו לרצון האל גם לעבודה זרה ישנו איסור והוא גם הוא יוחרב.

השריפה היא כמו במקרים רבים בתנ”ך לדוגמת סדום ועמורה, שבעקבות כך שעברו על איסורים, חטאו וזלזלו באלוקים נשרפו ולא נשאר מהם דבר.

השריפה  מדמה לשריפתם של קורח ועדתו ובני אהרן

ישנו דמיון לשריפת סדום, גם שם השריפה הייתה כתוצאה ממעשים אסורים וחטאים.

אוריה ביטון, ניבה אלוק, דפנה מוליאן ועינב גבאי.

דמיון לסיפור סדום ועמורה, בשל חטאי תושבי העיר סדום

לדעתי מסמלים פה את עניין הקדושה בין בית ראשון לבית שני וזה ההבדל העיקרי ומביאים את זה באמצעות דוגמאות

ההבדל המהותי הוא בנושא הקדושה בין שני הבתים כאשר הם מוצגים על ידי דוגמאות.

ההבדל המהותי בין בית ראשון לבית שני הוא הקדושה, עבודת הכוהנים וכליהם, שהיו בראשון וחסרו בשני.

תקופת בית ראשון נכללת גם תקופת מלכות שאול ודוד שקדמה לבניית המקדש היא התקופה בהיסטוריה של עם ישראל על פי המסורת שחלה תקופת המלכים ונסתיימה בחורבן מקדש שלמה י ידי נבוכדנצר והשי בשנת 586 לפנה”ס.

תקופת בית שני -היה מקדש לאלוהים אשר נבנה בהר בית בירושלים 70 שנה לאחר לאחר חורבן בית ראשון המקדש המקדש הוקם בשנת 516 לפנה:ס  בימי דרוויש הראשון ועמד על תלו  כ 586 שנים

בימי בית ראשון נבנה המקדש בידי שלמה המלך, זוהי תקופה שמצוינת כתקופה של התגלות האל והייתה התגברות של העבודה הזרה ולכן לבסוף נחרב בית מקדש ראשון.

בימי בית שני לא מצויין שזוהי תקופה של התגלות אלוהית לעומת תקופת בית ראשון העם כאן חזר בתשובה ועשה את הטוב. וגם הוא נחרב לבסוף כיון שההתגלות והתעצמות של האנשים דעכה.

בית המקדש הראשון נבנה בתקופת הזוהר של עם ישראל, השכינה שרתה בו.

בבית המקדש השני לא ארון הקודש והשכינה

ההבדל בין בית ראשון לבית שני הוא הקדושה, עבודת הכוהנים שהיו בבית ראשון ולא היו בשני.

ההבדל בין בית ראשון לבית שני הוא הקדושה, עבודת הכהנים שהיו בבית ראשון ולא היו בשני

בבית ראשון עם ישראל היו בדרגה רוחנית גבוהה מאוד ולצד גילויי הקדושה הייתה התגברות של עבודה זרה.

בבית שני הייתה ירידה עצומה מבחינת הגילויים האלוקיים אך עם ישראל היה בדרגה רוחנית גבוהה יותר

ההבדל המותי הוא עניין הקדושה, שבבית הראשות הייתה יותר התגלות של האל והקדושה להבדיל מבית שני שהוקדם בעיקר בגלל החזרה בתשובה ושם היה פחות התגלות של השם.

ההבדלים בנהם זה ביחס לקדושה בבית ראשון הקדושה הייתה גדולה השיא שעם ישראל היה בו כלכלי ורוחני ובבית שני חסרו כלים שהיו בבית ראשון וגם דברים שהכהנים עשו.

לדעתינו עבודת הכוהנים שהייתה בבית ראשון.

ההבדל הוא בקדושה.

בבית ראשון המחוייבות של אנשי הדת היתה גבוה יותר מבית שני.

ההבדל בקדושה בראשון היו כוהנים בשני לא

ההבדל המהותי בין בית ראשון לבית שני הוא הקדושה, עבודת הכוהנים וכליהם, שהיו בבית המקדש הראשון וחסרו בבית השני.

ההבדל המהותי בין בי ראשון לשני זהו עניין הקדושה.

אוריה ביטון, ניבה אלוק, דפנה מוליאן ועינב גבאי.

ההבדל הוא הקדושה. עבודת הכוהנים שהיו בבית ראשון ולא היו בשני.

הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, יצר הרע באדם, נמצא אתו בכל מקום, ולאדם ישנה האפשרות לבחור בין הפעלתו לנטרולו, ובסיפור אריה של אש החליטו בוני המקדש השני, שנוכחו לדעת כי יצר זה נמצא חי ובועט בקרבם, לאחר התלבטות, צום וקריאה לאל, לנטרל את יצר הרע, ולפעול על פי דרך האל.

למרות יצר הרע הקיים בכל אדם, דרך תפילה, צום ועשייה חיובית ניתן להתגבר על יצר זה.

אם האדם ישלוט ביצר הוא יוכל לקיים את דרכי האלוהים

בסיפור האריה והאש מוסבר שלמרות היצר הרע שיש באדם כאשר הלכו בדרכי האל והתגברו על היצר הרע זה עבד.

אבל האדם צריך לבחור בדרך הנכונה.

למרות יצר הרע הקיים בכל אדם, דרך תפילה, צום ועשייה חיובית ניתן להתגבר על יצר זה. אם אדם ישלוט ביצר הוא יוכל לקיים את דרכי האלוהים

באמצעות התפילה, קיום המצוות העם הזדכך ונתעלה והיה ביכולתו לנטרל את היצר הרע וללכת בדרכי ה’.

למרות יצר הרע הקיים בכל אדם, דרך תפילה, תחנונים צומות ועשייה של דברים חיוביים(מצוות)ניתן להתגבר על יצר זה. אם אדם ישלוט ביצר הוא יוכל לקיים את דרכי האלוהים

להתגבר על עוונות והפיתויים הגשמים ע”י צום, מצוות. המחיר הוא איבוד החומר וההבנה שהאושר הוא לא בדבר אלא ע”י אמונה ורוחניות.

ע”י תפילה ומצוות, אם האדם יקיים את מצוות השם ויתפלל, כך גם יקבל את הכח לשלוט ביצרו.

דרך התפילה ניתן לקיים מצוות האל ולהישמר מייצר הרע

להתגבר על הייצר הרע דרך התפילה לאל.

אוריה ביטון, ניבה אלוק, דפנה מוליאן ועינב גבאי.